# פג

> מקור: https://rabenu.app/books/michtavei-rabbi-natan-br-yehuda/83/

בָּרוּךְ ה', יוֹם ג' דְּבָרִים ה' מְנַחֵם [אב] תר"ם, פֹּה טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד אֹהֲבִי בֶּאֱמֶת, יְדִידִי עֹז, וָתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ תִּחְיֶה, וְעִם שְׁלוֹם בִּנְךָ הַיָּקָר וְהַנָּעִים כְּבוֹד מוֹרֵנוּ ר' סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י – שֶׁיִּחְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן סֶלָה, וּלְחָמִיךָ הַיָּקָר מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל נ"י, עִם שְׁלוֹם חֲמוֹתְךָ תִּחְיֶה.

מִכְתָּבְךָ מִיּוֹם ה' קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל לְעֵת עֶרֶב – מֵר' דֹּב נ"י, וְאוֹדוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִי בַּסּוֹף מִבִּנְךָ נ"י שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ בִּכְאֵב רֹאשׁ וַחֲמִימוּת – נִתְבַּלְבֵּל מֹחִי מְאֹד; וּבְוַדַּאי אֲנִי מִתְפַּלֵּל עָלָיו בְּכָל עֵת, אַךְ עַתָּה צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, כִּי אֵין לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְלוֹמַר תְּהִלִּים, כַּמְבֹאָר בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן בְּסִימָן צ"ח שֶׁתְּהִלִּים הִיא מִשְׁעָנֶת[764]. וְתֵכֶף תִּתֵּן פִּדְיוֹן כְּמִנְיַן שְׁמוֹ – פַּארֶיס[765], כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל צִוָּה לְהַרְבּוֹת בְּפִדְיוֹנוֹת[766]; וּבְטַח בַּה' שֶׁבְּוַדַּאי יַאֲרִיךְ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. וַאֲנִי אָשׁוּב לַה', וַאֲבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיִּמְחֹל לִי – שֶׁלֹּא אֶהְיֶה אֲנִי מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, כַּמְבֹאָר בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן[767] וּבְחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן[768] הַמָּשָׁל שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לְר' יוּדְל זְצוּקַ"ל. וּבְטַח בַּה' וּשְׂמַח בּוֹ, כִּי אֲפִלּוּ בְּבֵין־הַמְצָרִים אָסוּר לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת, רַק לֵב נִשְׁבָּר.

וּמְאֹד בַּקָּשָׁתִי מִמְּךָ: אֵיךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְכָאן עַל־יְדֵי מִכְתָּב, שֶׁבָּאוּ אֲנָשִׁים מִטַּייטְרָא[769] – אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים לִצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, לִשְׁאֹל אוֹתָם עַל אָחִי מִיכְל נ"י, וְעַל בְּנִי אַיְזִיק נ"י, וְעַל בִּתִּי שֵׁינְדִּיל – אֵשֶׁת ר' בָּרוּךְ מוֹכֵר נֵרוֹת, וְעַל שְׁאָר אֶחָי, כִּי זֶה קָרוֹב לְשָׁנָה שֶׁאֵין שׁוּם מִכְתָּב מֵהֶם – וְכָלוּ חַיָּי, וְאִם יִהְיֶה לְךָ אֵיזֶה יְדִיעָה – תִּכְתֹּב לִי תֵּכֶף. וְגַם תֵּכֶף לִכְתֹּב לִי מִבִּנְךָ נ"י – לְהַחֲיוֹת נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ זוּגָתִי. וְר' אַיְזִיק נ"י, אֵין לוֹ לְהִתְרַעֵם עָלַי, כִּי אֲנִי עָשִׂיתִי כַהֹגֶן, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי לָקַחְתִּי הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל, וּבְתוֹכוֹ הִנַּחְתִּי מִכְתָּב שֶׁלִּי – שֶׁכָּתַבְתִּי לְר' פִּנְחָס יוֹסֵף נ"י עַל נְיַר בְּלָאִין, וְכָרַכְתִּי אוֹתָם בְּיָחַד, וּלְמַעְלָה עַל הַמִּכְתָּב הַגָּדוֹל כָּתַבְתִּי לִמְסֹר הָאִגֶּרֶת לְר' אַיְזִיק מִבּוּקַרֶעסְט נ"י. וְעוֹד אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי כֹתֵב שְׁלֹשָׁה מִכְתָּבִים: אֶחָד לְר' שְׁמוּאֵל נ"י, וְאֶחָד לְיָדְךָ, וְאֶחָד לְר' אַיְזִיק נ"י, וְצִוִּיתִי עָלֶיהָ שֶׁהִיא בְעַצְמָהּ תִּמְסֹר כָּל מִכְתָּב לְיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד – וְלֹא עַל־יְדֵי בְּנָהּ נ"י, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ נֶאֱבַד אֶצְלָהּ. וְאוֹדוֹת הַקַּבָּלוֹת – בְּוַדַּאי יִכְתְּבוּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב, אוֹ שֶׁאֶשְׁלַח אוֹתָם, אוֹ שֶׁאָבִיא אֲנִי בְעַצְמִי אִם יִרְצֶה ה' כְּשֶׁאֶסַּע לְמַחַנְכֶם עַל הַיָּאר־צַייט[770], אִם יִרְצֶה ה'.

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִידִידֵינוּ לְר' נַחְמָן נ"י, וּלְר' דֹּב נ"י, וּלְר' חַיִּים נ"י, וּלְר' נָתָן בֶּן חַנָּה נ"י, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – בְּאַהֲבָה עַזָּה, וְגַם תִּכְתֹּב לִי אִם ר' יוֹסֵף נ"י יִהְיֶה גַּם־כֵּן בְּמָלְדוֹוֶע.

דִּבְרֵי אֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת,

**נָתָן מִבְּרֶסְלֶב**

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְר' אַיְזִיק נ"י, וּלְר' הֶענִיךְ נ"י, וּלְר' אַבְרָהָם נ"י, וּלְר' יוֹאֵל הִירְשׁ נ"י, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – בְּאַהֲבָה עַזָּה. זוּגָתִי תִּחְיֶה וַאֲחוֹתִי תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹם חֲמוֹתְךָ וְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה.

אֲחוֹתִי תִּחְיֶה הָיָה לָהּ בְּיוֹם ו' גְּנֵבָה מֵאִתָּהּ – מָעוֹת מְזֻמָּן מִבֵּיתָהּ, סַךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר מַזִּ'ידֶעס וְאֶחָד לִירָה פְרָאנְצִיס[771] – בְּאֶמְצַע יוֹם מִן הַשַּׁאפֶע[772], וְגֹדֶל הַצַּעַר שֶׁלָּנוּ אֵין לְשַׁעֵר. ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֶיהָ וְיַחֲזִיר לָהּ הַגְּנֵבָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

[764] וז"ל שם: "אמירת תהלים מעלה גדולה וכו' והוא מסוגל מאוד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על ה' יתברך, שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה', והבטחון הוא בחינת משענת, כמו שהאדם נשען על המִטה – כן הוא נשען על הבטחון, שבוטח שיושיעו ה'".

[765] +=שם מטבע.

[766] +חיי"מ תקלט.

[767] +סי' כד.

[768] +אוֹת תמז.

[769] =עיר ברומניה.

[770] יום השנה לפטירת אביו כ"ב אב.

[771] =לירה צרפתית, והוא המטבע שהיה נקרא בזמנם נאפוליון זהב.

[772] +=ארון, שידה.