# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/mktby-rby-ntn-barsky/12/

ברוך ה' ג' לסדר ואברכך וברכתיך, והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי.

המשך מעניני תודה והודאה ותפלה וכו'. ועין בהתורה ט' , כי עקר החיות מקבלין מהתפלה כמו שכתוב: 'תפלה לאל חי'.

ואספר לך ספור קדוש כזה, שבעיני ראיתי ואזני שמעו.

היה לנו דוד ר' מיכל'ע[62] זצ"ל נכד מוהרנ"ת (שבהספר עלים לתרופה תמצא מכתבים ממוהרנ"ת ז"ל ודרישת שלום לר' מיכל'ע הנ"ל), מנהגו היה שבא לאומן שני פעמים בשנה: על ראש השנה ועל ערב ראש חדש סיון, ואכסניא שלו היה בביתנו מול בית המדרש[63]. ופעם אחת בא ערב ראש חדש סיון, והיה מלבש עוד בבגדי חרף, כי ככה היה מנהג של מוהרנ"ת, שעד חג שבועות, כשנסע בדרך היה מלבש בבגדי חרף[64]. וכן היה מנהגו של ר' מיכל'ע ז"ל, שתכף שבא לאומן – חלק צדקה והיה הולך על ציון זקנינו ז"ל. ואני הייתי בעת הזאת בחור [בגיל] של ערך 13 שנה, וראיתי שמקבל לידו הפעריסאל (=מטריה) ומלבש בגדי כבדים, ולקח הספר הקדוש לקוטי תפלות לילך על ציון הקדוש. ואני התבוננתי – מה אני יכול לעזר לו להקל לו קצת, ונגמר בדעתי שאני אבקשו שיתן לי הספר לקוטי תפלות בכדי שיקל קצת לכבודו[e]. ואמרתי לו: דודי רבי מיכל'ע, אני רוצה שתתנו לי הלקוטי תפלות ואלך עמכם להציון הקדוש. ותכף לקח הספר לקוטי תפלות והניח אותו על הלב שלו ואמר לי: הלא רבנו זכר צדיק לברכה אמר בהתורה הנ"ל: "עקר החיות מקבלים מהתפלה", ואיך אני יכול לתן לך הלקוטי תפלות שהוא מלא חיות דקדשה, וכל חיותי הוא זה?? ובאיזהו חן דקדשה שאמר דבורים הנ"ל אי אפשר לבאר בכתב. זה חד מחסידי ברסלב הקודמים, ודי למבין.

כן מבאר בהתורה הנ"ל שעל ידי תפלה באמת זוכין לפרנסה ברוח ולעשות שדוכים טובים, עין שם ותראה פלאי פלאות שרבנו זצ"ל אמר בשם: וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפלתו, כן נותנין לו פרנסתו, אבל כשאדם עמד להתפלל, אזי באים מחשבות לבלבלו כמו שכל חד יודע בנפשו.

ודע אמר רבנו ז"ל, שיש פתחים הרבה לצאת מהמחשבות הנ"ל, ועל ידי נקדת האמת זוכה למצא הפתח לצאת מהבלבולים הנ"ל וזוכה להתפלל לפני ה' יתברך במחשבות זכות כי על ידי אמת, הקב"ה שוכן עמו כמו שכתוב[65]: קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, וכשהקב"ה עמו, הוא מאיר לו איך לצאת מהחשך המונע אותו בתפלתו כמו שכתוב: ה' אורי וישעי ממי אירא, ה' מעוז חיי ממי אפחד וכו', עין שם לשונו הקדוש. כן אמר רבנו זצ"ל בשם, וצריך לקשר את תפלתו להצדיק שבדור, ובכן הזהיר על זה כמובא בהספר שיחות הר"ן סימן רצ"ו, על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפלה, הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים האמתיים ובפרט לרבנו הקדוש הנחל נובע מקור חכמה זצ"ל. כן אמר בהתורה הנ"ל, כי הצדיק הגדול במעלה יודע לכון השערים ולהעלות כל תפלה ותפלה לשער השיך.

כן מבאר בשם, כי תפלה הוא בחינת נסים שהוא אין דרך הטבע וכו' ועקר הנסים, עקר התפלה – הוא בארץ ישראל, זאת אומרת שארץ ישראל הוא סגלה גדולה שיתקבל תפלותנו ובקשותנו לפני ה' יתברך.

ובכן אנו צריכין לשמח מאד, ראשית שהוציאנו ממצרים כזה[66] בנסים כאלו אין לבארם בכתב ובפרט שהכנסנו לארץ ישראל[67] מקום הנסים מקום התפלה, מקום האמונה בהשם יתברך בהתורה והמצוות בהצדיקים האמתיים כמבאר כל הנ"ל בהתורה הנ"ל. ובכן ראוי לנו להתחזק עצמנו מחדש בהתקרבות לה' יתברך להתורה ולהמצוות על פי הלמודים הקדושים שלומד אותנו רבנו הקדוש בספריו הקדושים. ועין בספר משיבת נפש סעיף ג', כל זמן שזוכין שאוחז את עצמו בהצדיק האמת יש לו תקוה טובה ונפלאה לנצח, והעקר בשמחה דקדשה כמבאר בהתורה רכ"ב לשונו הקדוש: צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' יתברך בשמחה, עד אשר בקצת הימים יעזרו ה' ויזרח לו אורו יתברך בכל פרט.

ועין במשיבת נפש בזה הלשון: שכל תנועה ותנועה שהוא מנתק את עצמו מגשמיותו אליו יתברך, הוא גדולה מאד אצלו יתברך וכו', ועין שם בסעיף הנ"ל מובא, העקר לחזק את עצמו בשמחה בכל מיני עצות וכו' ויחפש וימצא בעצמו נקדות טובות, שזוכה תכף בבקר לילך למקוה קדם התפלה שזה ענין גדול מאד, אחר כך זוכה להתלבש עצמו במצות ציצית מכל ארבעה צדדים, אחר כך זוכה להניח תפלין – כתרא דמלכא כמבאר בזהר הקדוש. וכן להתפלל ח"י ברכות שתקנו לנו אבות העולם, שזכותם כדי להגן עלינו ועל כל ישראל וכו' וכו', נקדות טובות למאות ולרבבות, והחיות והשמחה של הנקדות טובות נותן כח דקדשה להתחזק יותר ויותר בתורה ותפלה ומעשים טובים. כמו למשל כשאחד זוכה לעשות ולסדר לו מסחר טוב, של סחורות טובות וה' מצליח אותו שבאים קונים טובים וקונים אצלו ומרויח טוב, אז בודאי הוא מחפש יום יום לקנות מחדש ומחפש עוד יותר ויותר אחר סחורות יותר טובות, כן הענין הנ"ל, כשזוכין לשמח עצמו בהנקדות טובות שזוכה במשך היום, אז ביום הבא מחפש עוד יותר ויותר אוס דיא בעסערען ועדער עבודה דקדשה באפן שיהיה לנחת רוח יותר ויותר לפני ה' יתברך, וככה זוכה האדם לילך מדרגא לדרגא עד שזוכה לבא למעלות טובות ולמדות טובות מאד מאד.

ה' יתברך יזכנו לכון בכל ענינינו למען שמו יתברך, אמן כן יהי רצון.

אביך, אמך המצפים לישועתכם של כל אחד ואחד מכם בגשמיות ורוחניות ולישועות כל ישראל.

**[נתן, טאבא בארסקי]**

[62] ר' מיכל היה נשוי לאחות אביו של ר' שמשון בארסקי.

[63] הקלוייז שבנה מוהרנ"ת.

[64] כנראה מחמת שעדיין מצויים גשמים.

[65] תהלים קמה.

[66] משואת יהודי אירופה.

[67] בניסים גדולים הצליח להגיע לארץ עם משפחתו כשבועיים קודם פריצת מלחמת העולם השניה.