# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/mktby-rby-ntn-barsky/4/

ב"ה יום ד' לַסֵּדֶר וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ וְכוּ' [פָּרָשַׁת כִּי תָּבוֹא], יְרוּשָׁלָיִם.

לְבָנֵינוּ שֶׁיִּחְיוּ.

גִילְיוֹנְכֶם קִבַּלְנוּ. וּתְהִלָּה לָאֵל חַי בְּעַד הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.

וְהָעִקָּר הַחַיִּים טוֹבִים – מְבֹאָר בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל הַז' בֶּעטְלֶירְס[18]. וְעַיֵּן בְּהַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת עַל הַמַּעֲשֶׂה זוֹ סְעִיף ה'[19] שֶׁמּוֹהֲרַנַ"תּ זַ"ל כּוֹתֵב בְּשָׁם שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ מִפִּי קָדְשׁוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר: **"אֲנִי חָיִיתִי הַיּוֹם חַיִּים שֶׁלֹּא חָיִיתִי מֵעוֹלָם"**[20]**. **חַיִּים כָּאֵלּוּ – זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָעִקָּר הַחַיִּים הוּא, כְּשֶׁמַּתְחִילִין לַעֲבוֹד אֶת ה' בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב[21]: 'אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם'. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵנוּ זַ"ל[22] בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים וְכוּ', וְכֵן כָּתוּב[23]: 'הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִּשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעַם לַה'' וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[24] בְּכָל יוֹם יִהְיֶה בְעֵינֶךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִכְנַסְתָּ עִמּוֹ בִּבְרִית. כֵּן כּוֹתֵב בְּשָׁם מוֹהֲרַנַ"תְּ זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: **"וּכְמוֹ שֶׁרָאִיתִי מֵרַבֵּנוּ זַ"ל פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁעָה הַקּוֹדֶמֶת הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בִּגְדוֹלוֹת וְנוֹרְאוֹת וְגִלָּה תּוֹרָה נִפְלָאָה אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת, וְאַחַר כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאַחֲרֶיהָ רָאִינוּ אוֹתוֹ אֵיךְ שֶׁפֵּרֵשׁ צַעֲרוֹ וְשִׂיחָתוֹ לְפָנֵינוּ מֵעֹמֶק הַלֵּב שֶׁהוּא מִצְטַעֵר מְאֹד אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר לוֹ בִּכְתַב עִנְיָן זֶה".**

הֶמְשֵׁךְ מֵהֲלָכָה הַנַּ"ל שֶׁל סְעִיף ה' הַנַּ"ל.

**"וְזֶה עִקַּר הַחִיּוּת בֶּאֱמֶת כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְכוּ'. וְהָעִקָּר עֲבוֹדַת ה' – שֶׁיִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ וְתוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ וְכָל נְקֻדּוֹתָיו הַטּוֹבִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּהִתְחַדְּשׁוּת, כְּאִלּוּ הַיּוֹם הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל, כְּאִלּוּ הַיּוֹם הִתְחִיל לִלְמֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּאִלּוּ הַיּוֹם הִתְחִיל לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה – שֶׁמַּמְתִּיק מֵהָאָדָם כָּל רַע בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת.**

כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּכָל ספרי קודש גודל הענין של טבילת מקווה ובפרט בדברי קדשו של רבנו ז"ל, וכן בדברי חז"ל אמר ר' עקיבא ז"ל: "אשריכם ישראל וכו' מקווה ישראל ה'" וכו' וכו'....

כן מבואר בְּשָׁם[25] שעל ידי מצוות תפילין זוכין גם כן להתרוממות המוח בעבודתו יתברך, בחינת[26] 'ואתם הדבקים בה' וכו' חיים כולכם היום', שהפסוק הזה נאמר על מצות תפילין. כן מבואר בדברי חז"ל כל המניח תפילין, זאת אומרת, זוכה לחיים בגשמיות, לחיים ברוחניות, לעזר ולסיוע לעבודת ה', וכמבואר בהלְשֵׁם יחוד שאומרים קודם הנחת תפילין: "ומשפע מצוות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים ושפע קודש ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא ועוון כלל וכו' ויניחנו לעבוד את ה' כאשר עם לבבנו" וכו'.

כן מבואר בְּשָׁם הענין שהשם יתברך ברחמיו עושה חדשות בכל עת, כמו שכתוב: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', וכמבואר בכתבי האר"י ז"ל שאין יום דומה לחברו ואין שעה דומה לחברתה, וכל המשכת חיותם של השנים והימים והשעות הוא כפי עבודת האדם בעולם הזה.

ועל כן צריך האדם בכל פעם לעבוד את ה' בהתחדשות וחיות דקדושה בשמחה והתרוממות המוח בחינת 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים', וכמבואר בדברי קדשו של רבנו ז"ל[27] שצריכין לראות בכל יום ויום שבא, להאריך את היום בתוספת קדושה ודעת וטהרה וזה עיקר אריכת ימים בחינת חיים ארוכים, היינו להתחיל בכל פעם מחדש בעבודת ה' בתוספת מרובה ובשמחה וחיות דקדושה – כי זה כל האדם.

[18] סיפורי מעשיות מעשה יג יום ב'.

[19] אורח חיים הלכות תפילין ה, אות ה.

[20] ראה גם חיי מוהר"ן ח.

[21] דברים יא, יג.

[22] רש"י שם על הפסוק, ע"פ פסיקתא זוטא ואתחנן ו'.

[23] דברים כז, ט.

[24] פרש"י שם.

[25] בליקוטי הלכות הלכה הנ"ל.

[26] דברים ד, ד.

[27] ליקוטי מוהר"ן תורה ס אות ב.