# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/62/11/

וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם (אֶבֶן הָעֵזֶר סִימָן כג, סְעִיף א), עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל שֶׁהַנְּקֻדָּה הַשּׁוֹרָה אֵצֶל הַבְּרִית שָׁלוֹם הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁה תָּמִיד, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל, וְעַל־כֵּן הַטִּפָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַיְּסוֹד, שֶׁהִיא בְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל - אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ לַחוּץ כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּהַיְנוּ בַּת זוּגוֹ, וְאָז נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּן גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַשְּׁבִירוֹת כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הַזִּוּוּגִים הַקְּדוֹשִׁים - לְבָרֵר וּלְתַקֵּן בְּחִינַת הַכֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים, כַּמּוּבָא (עַיֵּן פְּרִי־עֵץ־חַיִּים שַׁעַר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה פֶּרֶק ו'). וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת (שָׁם פֶּרֶק ה'), שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל,

אֲבָל, כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁבִּיְסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם - שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם, מִבְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁנִּמְשֶׁכֶת לַחוּץ, וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל (עֵץ חַיִּים ש"ח פ"ג). כִּי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן הַכֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים עַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אִם, אַדְּרַבָּה! שֶׁחוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה לַחוּץ וְחוֹזְרִים הַכֵּלִים לְהִשְׁתַּבֵּר, מֵאַחַר שֶׁאֵין כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר.

וְעַל־כֵּן אָמְרוּ (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים שָׁם פֶּרֶק יא) שֶׁהוּא כְּאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם, עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא עִקַּר שֹׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ (זֹהַר וַיְחִי ריט:): שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב, כִּי לְהֵיכָן יָשׁוּב? מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה בְּעַצְמָהּ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁאֲרָה הַנְּקֻדָּה קַיֶּמֶת - מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה בְּעַצְמָהּ וּכְאִלּוּ עוֹקֵר נְקֻדָּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵיכָן יָשׁוּב.

אֲבָל בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה! וְכַמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים (עַיֵּן שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן עא) שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה - יִתְכַּפֵּר לוֹ בְּוַדַּאי. אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְזֶה מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ בְּעַצְמָהּ, עַל־כֵּן מֻכְרָח לְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם כַּנַּ"ל. וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר "בַּחֲצֹצְרוֹת" (סִימָן ה') עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי טו, לט): "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים" - שֶׁעִקַּר תִּקּוּן עִנְיָן זֶה הוּא עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, עַיֵּן שָׁם.

וְהִנֵּה מֵאַחַר שֶׁמִּן הַדִּין אֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה - אִם הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא כַּנַּ"ל, וְכַמּוּבָא (רֵאשִׁית חָכְמָה שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה פֶּרֶק יז). הִנֵּה זֶה הוּא רַק חֶסֶד חִנָּם מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְקַבֵּל, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנוֹ, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עָלָיו לְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה,

נִמְצָא, שֶׁהוּא מְעוֹרֵר וּמְגַלֶּה חֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, כִּי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם - אֵינוֹ נִתָּן לְכַפֵּר לוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה לְכָל הַחֲטָאִים הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי מַכּוֹת פֶּרֶק ב' הֲלָכָה ו): 'שָׁאֲלוּ לְמִדַּת הַדִּין' וְכוּ'. וּמֵאַחַר שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא, שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁהוּא מְחַיֵּב שֶׁיּוֹעִיל תְּשׁוּבָה לְכָל הַחֲטָאִים - אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ, מֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה. וּבֶאֱמֶת כָּךְ רָאוּי לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה, וְהַנְּקֻדָּה הוּא אוֹר הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי שָׁם פָּגַם,

עַל־כֵּן כְּשֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְרַחֵם עָלָיו - הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, כִּי עַתָּה הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ חַסְדּוֹ לְתַקֵּן וְלִמְחֹל אֲפִלּוּ עַל זֶה הֶעָוֹן גַּם כֵּן, וְזֶה הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַתָּה בְּהֶכְרֵח נִמְשָׁךְ חֶסֶד חָדָשׁ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה עַל־יְדֵי הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ, כִּי הַנְּקֻדָּה הוּא חֶסֶד כַּנַּ"ל, וּמֵאַחַר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַתָּה חֶסֶד חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה, שֶׁהִיא חֶסֶד וְזֶהוּ תִּקּוּנוֹ, וְהָבֵן.
