# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/62/2/

וזה בחינת תפלין שמצותן כנגד הלב - לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו (שלחן ערוך סימן כה), דהינו לבטל כל אהבות הנפולות והשבורות על־ידי אור התפלין, שהם בחינת אור הנקדה הקדושה השורה אצל ברית שלום, כי תפלין נקראין אות, כמו שכתוב (דברים ו, ח): "וקשרתם לאות על ידך" וכו' - דהינו בחינת ברית שם אור הנקדה הנ"ל.

וזהו בחינת קשירת התפלין - קשירה ממש, שמקשרין התפלין שהם בחינת אור הנקדה אל הזרוע שמאל שהוא כנגד הלב, ושמאל הוא בחינת גבורות שמשם אחיזת הסטרא אחרא, דהינו החרפות והאהבות השבורות השורין על הלב, כי שבירתן היה מחמת רב הגבורות שהיה בהם, ועל־ידי שמקשרין אותן אל אור הנקדה נתתקנין, כנ"ל.

ועל־כן קשירתן בימין, ששם אור האהבה הקדושה נשרשת. ועל־כן נתנו רבותינו ז"ל עקר חשיבות של התפלין לימין, כמו שאמרו (ברכות סב.) שימין יש לה חשיבות מפני שקושר בה תפלין, כי עקר התפלין הם בבחינת 'ימין' בבחינת חסד, בחינת אור האהבה הקדושה השורה אצל בחינת 'ברית', שהוא בחינת תפלין כנ"ל, כי עקר התפלין נעשין על־ידי בחינת הנקדה העולה באור היום על־ידי עסק התורה ותפלה בלילה כמובא בכונות (פרי עץ חיים תפלין פ"ז), עין שם. הינו כי אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה יב:): 'כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום', והחסד הזה זהו בעצמו אור הנקדה הנ"ל ועל־ידי־זה נעשה בחינת תפלין, כנ"ל.

וזהו בחינת קשר של יד שהוא יו"ד (שלחן ערוך ארח חיים סימן כז סעיף ב), דהינו בחינת הנקדה הנ"ל, שהוא בחינת יו"ד כנ"ל, כי יו"ד של הקשר הנ"ל, יוצאת על־ידי הארת בחינת היסוד ששם אור הנקדה כנ"ל, וזאת היו"ד היא סמוכה אל הלב ביותר - כי עקר הארת התפלין שמאירין אל הלב היא רק בבחינת זאת הנקדה שהיא קשר של יו"ד, כי באמת אורות התפלין הם אורות גדולים מאד - מחין גדולים, אך מהם משתלשל ומתצמצם משכל עליון לשכל תחתון בכמה בחינות, עד שנתצמצם אור הנקדה בבחינת יו"ד, שהיא קשר של יד שמאיר אל הלב, כנ"ל.

וזהו בחינת שחרות של תפלין (שלחן ערוך ארח חיים סימן לב סעיף א) - בבחינת נקדה שחורה, כמובא (סימן ל, אות ג), כי עקר תקון בחינת הנשברים על־ידי צמצום האור, כמובא, כי שבירתן היה על־ידי בחינת רבוי אור (עץ חיים שער ט). ועל־כן התפלין שהם בחינת אות, בחינת יסוד, שהוא בחינת האור המתקן הכלים הנשברים, כידוע (שם פרק ג), ועל־כן תחלת יציאת התפלין הוא במצח, ששם יוצא האור המתקן בחינת השבירה, כידוע (שם שער י' פרק ב). ועל־כן עקר יציאתן מבחינת שערות כמובא שם בכונות (פרי־עץ־חיים תפלין פרק ד) - שהם בחינת צמצום האור, שזה עקר התקון כנ"ל, וכמובא (עץ־חיים שער יא פרק ב).

ועל־כן הם שחורים, כי שחרות הוא בחינת צמצום האור, בחינת שערות שחורות, שזהו בחינת אור הנקדה שהוא בחינת שכל תחתון, בחינת נקדה שחורה שמאירה על־ידי הארת המחין, שאז מאירה הנקדה הנ"ל, שהוא בחינת דבור, בבחינת "פי ידבר חכמות", ואזי מאירה אל הלב כנ"ל, וזהו בחינת תפלין, כנ"ל.