# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/62/3/

וזהו בחינת תפלין של עור בהמה וחיה ועוף (שלחן ערוך ארח חיים סימן לב סעיף יב). כי האהבות הנפולות הנ"ל - הם בחינת אהבות הבהמיות, שגם הם יש להם תאוות אלו, ועל־כן מהם דיקא עושין תפלין, דהינו שמעלין אותן ומקדשין אותן בקדשת תפלין, כי צריכין עבוד לשמה וצריך שיאמר בפה: 'שעושה לשם קדשת תפלין' (שם סעיף ח), ועל־ידי־זה אור הנקדה הקדושה מאיר אל בחינת האהבות הנפולות, שהם בחינת בהמיות, דהינו להעור הנ"ל, ואזי חוזרין אל הקדשה, ואזי נעשה מעור בהמה וחיה תפלין, שהם קדש, כי חוזרין אל הנקדה הקדושה, שהיא בחינת קדש.

ועקר קדשתם על־ידי הכתב, כי אותיות הכתב הם בחינת אותיות הדבור, שעל ידם נתגלה אור הנקדה כנ"ל, בבחינת "פי ידבר" וכו', כי תפלין הם בבחינת 'עבדא' (שער הכונות דרושי שחרית יא, יב), ושם צריכין לקבל בחינת הנקדה בעבדא, דהינו על־ידי אותיות הכתב, כמו שמקבלין אור הנקדה בבחינת 'מלולא' על־ידי אותיות הדבור של תורה ותפלה ויראת שמים, כמו שכתוב שם. כי הכתב שכותבין על הקלף - זהו בעצמו בבחינת נקדה שמאירה לבחינה שלמטה ממנה, כמו אור הנקדה שהיא בחינת צדיק ורבי שמאירה אל בחינה שתחתיו, דהינו אל לב חברו או לבו.

כי איתא בדברי רבנו ז"ל (סימן קצב), שהכתב שכותבין בדיו על הקלף, שהוא בחינת 'אש שחרה על גבי אש לבנה' (דברים רבה ג, יב) - הוא בחינת רב ותלמיד, שמה שהוא בחינת שחרות, דהינו מדרגה התחתונה אצל בחינת הרב, דהינו אצל מדרגה העליונה, היא בחינת התחלת המחין, בחינת לבנונית אצל מדרגה השניה שלמטה הימנה, עין שם.

וזהו בחינת כתיבת התפלין, שעל־ידי אור הנקדה, שהם אותיות הכתב, ועל־כן הם שחורות כנ"ל, על־ידי־זה מאיר הקלף, שהוא היה מתחלה בהמיות, בחינת אהבות הנפולות, ועכשיו נתקשר לאור הנקדה ונעשה קדש, דהינו תפלין שהוא מצוה שיש בגופה קדשה (מגלה כו:), ועקר הקדשה על־ידי אותיות הכתב, כנ"ל.

ובכלל הפרשיות בכללן הם בחינת מחין (עין פרי עץ חיים שער התפלין פרק א), וצריכין לגונזן בבתים לקבל אורם בבחינת כמה צמצומים, ומשם מקבלין אור הנקדה בבחינת יו"ד כנ"ל, וזה בחינת השערות שמוציאין מן התפלין (סימן לב, סעיף מד), להורות, שאין יוצא אור התפלין לחוץ רק בבחינת שערות, שהם בחינת צמצומים, כמו שתחלת אור התפלין ממקום שהם יוצאין - הם יוצאין על־ידי בחינת שערות כנ"ל, כמו כן אין אנו יכולין לקבל הארתן כי אם בבחינת שערות, בחינת צמצום האור כנ"ל, שזה עקר התקון כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת כריכת הפרשיות בשערות (שלחן ערוך שם), כנ"ל: