# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/62/8/

ועל־כן תפלין צריך לנהג בהם קדשה ואסור לכנס בהן לבית הכסא (שלחן ערוך סימן לז סעיף ג', ובסימן מג) ואסור לנהג בהם קלות ראש וצריכין גוף נקי דוקא שלא יפיח בהן (שם סעיף ב'). כי תפלין הוא בחינת אור הנקדה הקדושה כנ"ל שהיא בחינת שבת כנ"ל. ושבת קביעא וקימא (פסחים קיז:), הינו שבחינת שבת, בחינת נקדה הקדושה הנ"ל היא קביעא וקימא בקדשתה תמיד, ואינה משתנית ואינה יוצאת לחוץ לעולם. ועל־כן אסור לצאת בהן לחוץ, דהינו למקומות שאינם נקיים וכיוצא, כי הם בחינת אור הנקדה הקדושה בעצמה שהיא קבועה בקדשה לעולם בבחינת שבת, בחינת שביתה וקביעות ואינה יוצאת לחוץ לעולם, בבחינת (שמות טז, כט): "אל יצא איש ממקמו ביום השביעי".

ועל־כן לילה לאו זמן תפלין (ארח חיים סימן ל' סעיף ב), כי זאת הנקדה השורה אצל ברית המתגלה בבחינת תפלין כנ"ל - אינה מאירה לחוץ כי אם על־ידי בחינת מלכות, דהינו על־ידי הדבור, בבחינת (תהלים מט, ד): "פי ידבר חכמות", כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל, כי עקר הארת הנקדה, לתקן הכלים הנשברים, כמבאר שם, ותקונם על־ידי בחינת כלים חדשים, וזה נעשה על־ידי הדבור דיקא, שהוא בחינת מלכות פה, כי הדבור הוא בחינת כלי השפע, כמו שכתוב שם, הינו בחינת כלים לתקן הנשברים כנ"ל.

ועל־כן בלילה שאז בחינת מלכות דקדשה בעולמות התחתונים לברר ברורים, כמובא (שער הכונות דרושי הלילה פרק ד), על־כן אי אפשר שיאיר אז הארת התפלין, דהינו אור הנקדה הנ"ל, כי הנקדה אינה יוצאת לחוץ כנ"ל, רק ביום, שאז עולה המלכות עם כל הברורים אל הקדשה, ואזי מאיר אור הנקדה ונעשין תפלין כנ"ל, כי אור הנקדה מאירה רק על־ידי בחינת המלכות, בבחינת "פי ידבר חכמות" ומלכות פה, כנ"ל.