# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/64/3/

כי תפלין הם בבחינת קול הנ"ל שהוא יוצא מגבורות, מבחינת יראה וכו'. וזה בחינת (בראשית כז, כב): "הקול קול יעקב", כי יעקב הוא בחינת תפלין, כמובא (של"ה ויחי). כי יעקב כלול מחסדים וגבורות, וזה בחינות קול הנ"ל שהוא יוצא מגבורות וצריך לשתף הגבורות בחסדים כנ"ל, וזה בחינת קול יעקב שהוא זרע יצחק, שהוא כלול מחסדים וגבורות, כידוע (סימן מב).

ועל־כן בתחלה מניחין תפלה של יד ואחר־כך של ראש (שלחן ערוך סימן כה סעיף ה), כי תפלה של יד מניחין בזרוע שמאל שהוא בחינת גבורות, שמשם יוצא הקול בחינת רעם גבורותיו כנ"ל, 'והאי קלא אערא בעבי מטרא', שזה עקר בחינת תפלין, בחינת מחין, בחינת "באר מים חיים ונזלים מן לבנון" - 'מן לבונא דמחא', שזה עקר בחינת תפלין, כידוע. ועל־כן נזכר 'ולא יראה לך חמץ', בתפלין, זה בחינת "גער חית קנה", שזה בחינת תקון המחין, שזה עקר בחינת תפלין כנ"ל.

וזה בחינת ארבע פרשיות שבתפלין, כי צריך לתקן המח בחינת 'עבי מטרא', גם צריך לשמר את היראה וכו', ומוחא חכמה (תקוני זהר יז:), ויראה הוא דבר המסור ללב (קדושין לב:), כמובא במקום אחר (סימנים יד, טו ועוד), 'ובינה לבא' (תקוני זהר שם), ומשם יוצא הקול שכלול מחסדים וגבורות, כי צריך לשתף הגבורות בחסדים, וזה בחינת ארבע פרשיות שבתפלין, שהם בחינת חכמה ובינה, חסד וגבורה (פרי עץ חיים שער התפלין פרק א), הינו כנ"ל.