# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/64/5/

ואזי כשמאמין זאת, שבאמת אלו ואלו דברי אלקים חיים, ואין המריבה אלא בשבילו וכו' כנ"ל, שזה בחינת תקון המח ועל־ידי־זה דיקא נעשין רעמים, כמובן במאמר הנ"ל, אזי נפשט על־ידי־זה עקמימיות שבלב, כי כל העקמימיות שבלב, ובפרט מי שפגם, חס ושלום, בטפי המח, שאזי נפגם מחו, ואזי נתעקם לבו בכמה מיני עקמימיות בלי שעור וערך - שנתעקם ונפתל לבו בכמה מיני פתולים ועקמימיות, וכל אלו העקמימיות שבלב, בחינת "לבי סחרחר", הם בחינת מחלקת דסטרא אחרא, בחינת (הושע י, ב): "חלק לבם", כי הסטרא אחרא היא בבחינת מחלקת, כמובא במקום אחר (בסימן סב, רעז).

וזה המחלקת של הסטרא אחרא, בחינת עקמימיות שבלב - שרשו בכמה מיני השתלשלות מבחינת מחלקת שבקדשה, וכשמאמין שמחלקת שבקדשה שיש בין הצדיקים האמתיים כלו חד, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים, אזי נמתק ונתבטל כל מיני מחלקת של הסטרא אחרא ששרשו ממחלקת שבקדשה, ואזי שומע תוכחת חיים מכל מיני עקמימיות שבלב, שהם רוצים להרחיקו מהקדשה, והוא מבין על־ידי־זה בעצמו גדל הפגם שלו, ושב בתשובה שלמה, ומרחם על עצמו מאד מאד על־ידי־זה דיקא - על־ידי העקמימיות שבלב, כי כל מה שמעקמין לבו יותר בעקמימיות יותר, הוא רואה ומבין על־ידי־זה ביותר גדל הפגם שלו שפגם כל־כך עד שנתעקם לבו כל־כך, ואזי מרחם על עצמו ביותר ונתקרב על־ידי־זה דיקא להשם־יתברך,

כי כמו שמאמין שכל המחלקת של הצדיקים האמתיים הכל בשביל תקונו, כי באמת אלו ואלו דברי אלקים חיים והמריבה היא רק בשבילו, כמו כן צריכין להאמין, שכל מיני עקמימיות שבלב - בודאי יש לו שרש בקדשה, כי שרשו במחלקת שבקדשה כנ"ל, ובודאי העקמימיות שבלב שהיא התרחקות, כאלו רוצים להרחיקו, חס ושלום, באמת הוא תכלית ההתקרבות, כי ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות, כי על־ידי־זה דיקא יתקרב להשם־יתברך, על־ידי שרואה על־ידי־זה גדל התרחקותו מהשם־יתברך, וכל מה שרואה יותר עקמימיות שבלב הוא שומע בכל פעם על־ידי־זה תוכחת חיים שמשמיעין אותו על־ידי־זה תוכחה על שפגם בטפי המח, כי אם לאו - לא היו לו כל־כך עקמימיות, ואזי שב בתשובה על־ידי־זה דיקא, כי מכל מיני עקמימיות שבלב שומע תוכחת חיים וכו' כנ"ל, ואזי נפשט על־ידי־זה עקמימיות שבלב, על־ידי בחינת רעמים כנ"ל, דהינו על־ידי שיודע שהמחלקת שבין הצדיקים האמתיים הוא בשבילו וכו', שעל־ידי־זה זוכה להבין שכל העקמימיות הוא כדי להזכירו ולהראות לו גדל הפגם שלו, כדי שיזכה לשוב על־ידי־זה וכו' כנ"ל.

וזה בחינת תפלין, בחינת שין של שלשה ראשים, שין של ארבעה ראשים, שזה בחינת 'אלו ואלו דברי אלקים חיים' וכו', כנ"ל: