# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/11/

וזהו בחינת מעברתא של תפלין ששם עוברים הרצועות - שהוא בחינת 'מעבר יבק', כמובא בכונות (פרי־עץ־חיים שער התפלין פ"א). כי הרצועות הם בחינת המשכת המחין של התפלין, שהוא בחינת אור הפנים, שהוא בחינת י"ג תקוני דיקנא, בחינת ארך אפים הנ"ל. ועל־כן 'רצועה' בגימטריא 'ש"ע', בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, כמובא (שם פרק יא), הינו כי הרצועות הם ארכות - זה בחינת ארך אפים, שממשיכין על עצמן בחינת אריכת הרוח. שהוא בחינת ארך אפים, שהוא אור הפנים שממשיכין על־ידי הרצועות, ועל־ידי־זה נמתק ונתבטל בחינת רצועה בישא, שהוא רצועה לאלקאה חייביא (רצועה להלקות את החוטאים) (זהר בהקדמה יא:), שמשם כל היסורים והדינים, חס ושלום, ועל־ידי בחינת ארך אפים שממשיכין על־ידי אריכת הרצועות הנמשכין מאור הפנים שהם התפלין מחין, על־ידי־זה עוברים על כל היסורים וממתיקין אותם. ואין להם כח לבטל ולמנוע מעבודת הבורא יתברך, כי זוכין לבחינת אריכת אפים הנ"ל, דהינו להאריך רוחו על כל דבר ולא תקצר רוחו משום יסורים ומניעות שבעולם כלל, רק הוא עושה את שלו ועוסק בתורה ועבודה וכו' כנ"ל, עד שזוכה לעבר עליהם ולבטלם.

כי על־ידי בחינת אריכת אפים שאינו מסתכל עליהם כלל, על־ידי־זה נתבטלים ממילא, כי כל היסורים והמניעות אינם באים כי אם בשביל נסיון, וכשהוא חזק בדעתו ומאריך רוחו ואינו מסתכל עליהם כלל, על־ידי־זה נתבטלים ממילא לפניו. ועל־כן אריכת הרצועה, שהוא בחינת המשכת אור הפנים, בחינת אריכת אפים הנ"ל, על־ידי־זה נתבטל בחינת רצועה בישא שמשם כל היסורים, כי הכל נמתק ונתבטל על־ידי בחינת אריכת אפים הנ"ל, שהוא בחינת המתקת הדינים, בחינת כבישת כעס ודין, כנ"ל.

וזה בחינת מעברתא של תפלין ששם עוברים הרצועות, שהוא בחינת מעבר יבק כנ"ל, כי 'יבק' הוא בגימטריא 'הוי"ה אלקים', כמובא (פרי־עץ־ חיים שם פרק יא). זה בחינת (תהלים נו, יא): "בה' אהלל וכו', באלהים אהלל" וכו', שהוא בבחינה הנ"ל, שצריכין להכיר אותו יתברך ולהתקרב אליו תמיד בין בטיבו בין בעקו, חס ושלום, בין בעליה בין בירידה, שזה בחינת "בה' אהלל" וכו', "באלהים אהלל" וכו', כמובא בהתורה "מי האיש החפץ חיים" וכו' (בסימן לג).

וזהו בעצמו בחינת 'בקי' בהלכה המובא בהתורה "קרא את יהושע" (בסימן ו'), עין שם, שכתב שם, שכל מי שרוצה לעשות תשובה - צריך להיות בקי בהלכה, בקי ברצוא, בקי בשוב, בקי בעיל, בקי בנפיק, בחינת (תהלים קלט, ח): "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו', עין שם, הינו שצריכים לראות להתקרב להשם־יתברך תמיד בכל מקום שהוא, בין בעליה בין בירידה. ואפלו אם הוא בשאול תחתיות, גם משם יכול להתקרב אליו יתברך, בבחינת "ואציעה שאול הנך". וכל זה הוא בחינת אריכת אפים הנ"ל - להאריך רוחו תמיד כל ימי חייו, יהיה איך שיהיה, לא יפל משום דבר שבעולם ויתחיל תמיד להתקרב אליו כנ"ל, וכן לא יעף ולא יגע לעולם, אפלו אם זכה לעליה גדולה למדרגה גבה, אף־על־פי־כן ידע שגם בשמים נמצא השם־יתברך, בבחינת "אם אסק שמים שם אתה", שאף על־פי שנדמה לו שעלה לשמים, עדין הוא צריך לבקש את השם־יתברך ולהתחיל מחדש, כי גם בשמים נמצא השם־יתברך כמו שכתב רבנו בהתורה "כי תצא למלחמה" (בלקוטי תנינא סימן פ"ב) וכו', שכל זה הוא בחינת אריכת אפים הנ"ל שזוכין על־ידי מצות תפלין כנ"ל.

וזהו בחינת מעברתא, בחינת "מעבר יבק", כי 'יבק' הוא אותיות 'בקי', בחינת בקי ברצוא, בקי בשוב וכו'. כמו שכתב שם רבנו ז"ל בעצמו שבחינת בקי הנ"ל הוא בחינת 'יבק', עין שם בסוף. וגם 'יבק' בגימטריא 'הוי"ה אלהים', בחינת 'בה' אהלל באלהים אהלל' וכו' כנ"ל, הינו בין במדת הרחמים ובין במדת הדין, בין בטיבו בין בעקו, בין בעליה בין בירידה - תמיד צריכין לעבד את השם־יתברך, ולהאריך רוחו לבל יפל, ולא ייגע ולא יתבטל מתשוקתו להשם־ יתברך משום דבר שבעולם. וכל זה זוכין על־ידי התפלין שהוא בחינת אריכת אפים הנ"ל, שמאריך רוחו על הכל וכו' כנ"ל, שזהו בחינת הרצועות ארכות העוברים במעברתא שעל־ידי־זה עוברים על הכל - על כל היסורים והמניעות והבלבולים הנמשכין מרצועה בישא כנ"ל, ונתבטל הכל כנגדו על־ידי בחינת אריכת אפים הנ"ל.

וזהו בחינת (שמות לד, ו): "ויעבר ה' על פניו", שזהו בחינת מעברתא, כי אז כשעבר ה' על פניו, אז גלה לו השם־יתברך שלש עשרה מדות של רחמים שהם תליסר תקוני דיקנא. ושם נאמר, "וימהר משה" וכו'. שראה ארך אפים (סנהדרין קיא.), שזהו בחינת תפלין כנ"ל, שעל־ידי־זה עוברין על הכל וזוכין להתקרב אליו יתברך. וזהו בחינת מעברתא, בחינת ויעבר כנ"ל, כי אז כשעבר ה' על פניו וגלה לו שלש עשרה מדות של רחמים שהם תליסר תקוני דיקנא, אז גלה לו בחינת אור התפלין, כמו שכתוב שם בפרשה זאת: "אני אעביר כל טובי וכו', וראית את אחרי" (שמות לג, יט־כג). ודרשו רבותינו ז"ל (ברכות ז.): 'זה קשר של תפלין', כי עקר התפלין נמשכין משם, מבחינת תקוני דיקנא, שהם שלש עשרה מדות הנ"ל, שהוא בחינת ארך אפים הנ"ל, כנ"ל.