# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/14/

וזהו (בראשית יב, א): ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ וכו'. הינו לארץ ישראל, שנסמך לפסוק (יא): "וימת תרח בחרן". כי רש"י פרש שם: עד כאן חרון אף של מקום. ועל־כן נסמך לזה מה שצוהו השם־יתברך לאברהם שילך לארץ ישראל, כי על־ידי־זה ימתיק ויבטל החרון אף, כי על־ידי ארץ־ישראל זוכין לבחינת ארך אפים, שהוא הפך החרון אף כנ"ל, כי אברהם ראש למאמינים ועל־כן הוא היה הראשון שנתגלה לו קדשת ארץ ישראל, כמובא בזהר הקדוש (לך לך דף עח.): 'תקיל בתיקלא עד דאתגליא ליה', כי ארץ־ישראל היא בחינת אמונה, בחינת אריכת אפים, כנ"ל: