# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/17/

ורצועה אחת נמשכת עד הלב. כי הרצועה הוא בחינת האור שממשיכין מבחינת אריכת אפים הנ"ל. ועל־כן צריכין להמשיכה עד הלב, להכניס בחינת אריכת אפים שהוא כבישת כעס בתוך הלב - שלא יקפיד כלל אפלו בלבו, שזה עקר בחינת אריכת אפים, כמו שאמר רבנו ז"ל על עצמו (שבחי הר"ן, סדר הנסיעה לארץ־ישראל סימן כב), שזכה לבחינה זאת בארץ ישראל, שיהיה לו אריכת אפים כזה, שלא יהיה בלבו שום צד כעס וקפידא אפלו על השונא הגדול שלו, שעושה לו כל היסורים, אף־על־פי כן אין לו בלבו עליו שום שנאה וקפידא. וזה עקר בחינת אריכת אפים. ועל־כן צריכין להמשיך הרצועה עד הלב - להכניס בחינת אריכת אפים בלב כנ"ל, דהינו שלא יקפיד ולא יכפת ליה שום דבר אפלו בלבו, כנ"ל.