# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/19/

וגם עכשיו בעולם הזה, שזוכין הצדיקים עובדי ה' באמת להמשיך עליהם חיים נצחיים הנ"ל על־ידי תורה ותפלה ומעשים טובים, אף־על־פי שכל מגמתם לחיות תמיד חיים ארכים הנ"ל - לחדש חיותם בתוספת קדשה, במחין חדשים וחיות חדש בכל עת כנ"ל, אף־על־פי־כן הוא מן הנמנע ובלתי אפשר לחיות בעולם הזה חיים ארכים הנ"ל בלי הפסק, כי בהכרח שיתיגע המח, ועל־כן מכרחים לישן, והשנה היא טובה גדולה, כי על ידי שמסלקין את מחם לגמרי בעת ההכרח וישנים מעט, על־ידי־זה נותנים ניחא להמחין.

ועל־ידי־זה חוזרים ונתחדשים בבקר, וזוכה לקבל בבקר מחין חדשים, להתחיל לחיות מחדש, שזהו בחינת תפלין שזוכין בבקר אחר השנה דיקא, כמובא בכונות (פרי־עץ־חיים תפלין פרק ז'), שעל־ידי השנה של לילה, ועל־ידי התעוררות השנה בחצות לילה שעוסקים בתורה - על־ידי־זה יוצאים בבקר אורות התפלין. שהם הרשימו של המחין של אתמול שנתחדשו בלילה בעת השנה - ועל־ידי־זה מקבלין אחר־כך בעת התפלה מחין גמורים חדשים לגמרי, שהוא עקר החיים, בחינת חיים ארכים, ועין בכונות והבן מאד.

כי כל כונות התפלין כלולים בדברינו בדרך נפלא, באפן שיזכה כל אחד לקבל מהם התעוררות חדשה ותשוקה נפלאה ועצות גדולות אמתיות ונכונות בכל עת לעבודת הבורא יתברך, לכל אדם ואדם לפי מדרגתו ולפי מקומו ושעתו, באפן שאפלו הפחות שבפחותים יוכל להזכיר את עצמו בהשם־יתברך בכל עת בכל מקום שהוא, יהיה איך שיהיה. וכבר הארכנו קצת בזה לעיל, אבל תן לחכם ויחכם עוד, כי אי אפשר לבאר הכל בכתב, והמשכיל החפץ באמת לרחם על עצמו ולבלי להטעות את עצמו - יוכל לקבל מדברינו כל טוב אמתי ונצחי.

ונחזר לדברינו, כי עתה אי אפשר לזכות לחיים ארכים הנ"ל - לחדש מחו וחיותו בכל עת, כי אם על־ידי השנה, אבל הצדיקים ממעטים בשנה מאד, כי אם כפי ההכרח לבד להתחדשות המחין כנ"ל. ועל־כן (סכה כו.): 'דוד לא נם מעולם שיתין נשמי' כנ"ל, כי הוא חי חיים ארכים הנ"ל, חיים חדשים בכל עת ושעה, ואינו יכול לישן כי אם מעט דמעט המכרח בשביל החיים ארכים כנ"ל.

ועל־כן נמשלה מלכות דוד ללבנה (ראש השנה כה.), שהיא מתחדשת בכל עת, שמרמז על כנסת ישראל, בחינת מלכות דוד שכלול מהם. שצריכין להתחדש בעבודתם בכל עת כדי שיזכו להתחדש לעתיד, ולחיות חיים ארכים הנ"ל. כמו שאנו אומרים (בקדוש לבנה): 'וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו'. ואז אומרים: 'דוד מלך ישראל חי וקים', כי זה עקר החיות כשמתחדשים בכל עת, כנ"ל.

ועל־כן ישראל מונין ללבנה שממנה החדשים (חלין ס:) - רמז שאנו צריכין להתחדש בכל עת, לחיות בכל יום ובכל עת חיות חדש בעבודת הבורא יתברך, כי אין אנו נזקנים לעולם, חס ושלום, אפלו אם נחיה אלף שנים (תהלים צ, ד): "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" וכו'. כי כל ימינו נמנים לעולם לחדשים. נמצא, שכל ימינו נקראים 'חדש', כי אנו מברכין ומקדשין החדש בכל ראש חדש, ונקרא על שם זה 'ראש חדש' על שם החדוש שאנו מחדשין ימינו בכל עת, בבחינת חדוש הלבנה כנ"ל, בחינת מחדש חדשים, 'מחדש' דיקא, כנ"ל. וכן כל הימים שבחדש נמנין לחדש, כי זה היום הוא שני בחדש וזה היום שלישי בחדש, וכן להלן עד שנשלם החדש, ואחר־כך מתחיל חדש שני וכן לעולם. נמצא, שכל ימינו נמנים לחדש דיקא, כי כל ימיהם של ישראל עם קדוש שקבלו את התורה, שהיא בחינת חיים נצחיים, כמו שכתוב (דברים ל, כ): "כי הוא חייך" וכו', כל ימיהם הוא בבחינת חדש דיקא, בחינת חיות חדש בכל עת, שזה עקר בחינת חיים ארכים ונצחיים, כנ"ל.