# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/30/

כי עקר קשוי הולדה נמשך מבחינת עמלק, כמובן בדברי רבנו ז"ל (סימן קלה) על פסוק (שמואל־ א' טו, לג) "וישסף שמואל את אגג" וכו'. עין שם מה שכתוב שם על פרוש רש"י: חתכו לארבע וכו', על־ידי־זה נפתח רחמה של המקשה לילד וכו', עין שם, שהוא בחינת הכפירות והאפיקורסות הנמשך מחלל הפנוי. ועל כן נקרא ראשית, כמו שכתוב (במדבר כד, כ): "ראשית גוים עמלק". כי חלל הפנוי קדם לעולם, כי בלא זה לא היה מקום לבריאת העולם, כמבאר היטב כל הענין בהתורה 'בא אל פרעה' (בסימן סד), עין שם היטב. ומשם, מבחינת חלל הפנוי, נמשך הקלפה הקודמת לפרי. ועל־כן נקרא עמלק 'ראשית', מחמת שכחו נמשך מחלל הפנוי שהיא ראשית וקדם לעולם, שמשם בחינת הקלפה הקודמת לפרי כנ"ל.

וזהו בחינת הבכורה של עשו שהוא עמלק, הינו כנ"ל, כי נמשך מבחינת הקלפות הנמשכין מחלל הפנוי שקדם להעולם. ועל־כן השתדל יעקב לקח הבכורה מעשו, כי באמת השם־יתברך קדם לכל, כי הוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין (זהר פנחס רכה.), והוא יתברך בעצמו ברא את החלל הפנוי, כדי שיהיה מקום לבריאת העולם כנ"ל. ועל־כן ישראל על־ידי אמונתם בהשם־יתברך שקדם לכל, הם עוברים על כל החכמות והכפירות והאפיקורסות הבאים מחלל הפנוי, כי הם מאמינים שגם בהחלל הפנוי בעצמו נעלם השם־יתברך, כי הוא יתברך קדם לכל וכמבאר בהתורה הנ"ל, שעל־ כן נקראים ישראל עבריים על שעל־ידי אמונתם באלקי העבריים הם עוברים על כל החכמות הבאים מחלל הפנוי.

ועל־כן באמת ישראל הם בכורים באמת, כמו שכתוב (שמות ד, כב): "בני בכורי ישראל". כי עוברים על־ידי אמונתם על החלל הפנוי ומאמינים בהשם־ יתברך בעצמו שהוא ראשון וקודם לכל כנ"ל. ועל־כן לקח יעקב הבכורה מעשו, כי מתחלה בהכרח היה שתהיה הבכורה אצל עשו, כי הקלפה קדמה לפרי, כי הבכורה שלו נמשך מחלל הפנוי שקדם לעולם, אבל יעקב על־ידי אמונתו זכה לעבר את החלל הפנוי, ולהאמין ולכלול בהשם־יתברך שקדם לכל. ועל־כן אחר־כך בטל את הבכורה של עשו, שהוא בחינת "ראשית גוים עמלק", וזכה לקח הבכורה לעצמו, עד שזכה שזרעו יהיו נקראים כלם בכורים, כמו שכתוב: "בני בכורי ישראל" וכנ"ל.

וזהו בחינת מכת בכורות דיקא בשעת יציאת מצרים, ואז נתקדשו בכורי ישראל. כי זה עקר יציאת מצרים, כי כל הגליות שכלולים בגלות מצרים (בראשית רבה טז, ד), נמשכין על־ידי זהמת עמלק, שהוא עקר זהמת הנחש, שהוא "ראשית גוים עמלק", שממנו מקבלים כל הארבעה מלכיות, שהם כל הגליות כמו שאמר רבנו ז"ל בהתורה "מישרא דסכינא" (בסימן ל'), וגם שרו של מצרים הוא אדום, שהוא עשו, כמובא (עין סימן כ). וכל עקר קשיות וכבדות לב של פרעה שלא רצה להניח את ישראל לצאת - נמשך מבחינת האפיקורסות והכפירות שנדבק בו הנמשך מחלל הפנוי, שהוא בחינת עמלק. וכמו שכתב שם רבנו ז"ל (בסימן סד) על פסוק (שמות י, א) "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו", שפרעה הוא בחינת חלל הפנוי, שמשם נמשך כבדות לבו, בחינת (שם יג, טו): "ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו" וכו', בחינת קשוי הולדה כנ"ל, על־כן "ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים" - כדי להכניע בכור דסטרא אחרא הנמשך מבכורה של עשו, בבחינת "ראשית גוים עמלק", מבחינת הכפירות הנמשכין מחלל הפנוי שקדם לעולם. כדי להכניע כל זה ולהגביר בכורי ישראל שהם מקבלין מהבכורה של יעקב, שזכה על־ידי אמונתו לעבר על החלל הפנוי - לעבר על כל הקשיות והחקירות הנמשך משם. ולדבק את עצמו בהשם־יתברך שהוא ראשון וקודם לכל, שמשם הבכורה דקדשה וכנ"ל.

ועל־ידי־זה יצאו ישראל ממצרים, שהוא בחינת לדה, ואז נתקדשו הבכורות לתנם לכהן, שהוא מקבל קדשתו מבחינת זקן דקדשה, בחינת זקן אהרן וכו' כנ"ל (באות טו), שהוא בחינת תקוני דיקנא הנמשכין על־ידי העור הנ"ל, שנכלל באין סוף שקדם לכל ששם כל העולם אינו עולה כהרף עין וכו', כנ"ל - כדי לקדש הבכור, שהוא הולדה ראשונה, להמשיך עליו קדשת הבכורה של ישראל, שהיא בחינת האמונה, שעל־ידי־זה עוברין על כל החכמות ומאמינים בהשם־יתברך שקדם לכל.

וזהו בחינת (שם פסוק יב): "והעברת כל פטר רחם לה'"; 'והעברת' דיקא, כי על־ידי קדשת בכור זוכין להתגבר על בחינת הבכורה דסטרא אחרא שהוא בחינת חלל הפנוי וכו' כנ"ל, כי על־ידי קדשת בכור לכהן ממשיכין אמונה שלמה, שעל־ידי־זה עוברין על כל החכמות וכו' כנ"ל.

ועל־כן עקר התפלין הם מדברים מיציאת מצרים וקדשת בכורים ואמונה, כי הכל אחד, כי על־ידי אמונה עוברים על כל החכמות הנמשכין מחלל הפנוי, שזהו בחינת יציאת מצרים, בחינת קדשת בכורים כנ"ל. ומשם עקר התפלין, שהם התחדשות המחין והחיות, כי עקר התחדשות המחין והחיות מקבלין על־ידי אמונה, שהוא עקר החיים, כמו שכתוב (משלי טז, טו): "באור פני מלך חיים". כמובא בדברי רבנו ז"ל וכנ"ל, כי על־ידי אמונה שמאמינים בחדוש העולם שהשם־יתברך ברא הכל כרצונו יש מאין המחלט אחר העדר הגמור. וכמו שהוא יתברך חדש את העולם יש מאין המחלט, כמו כן הוא מחדש גם עתה בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

ועקר חדוש מעשה בראשית בכל יום הוא על־ידי החכמה, כמו שכתוב (תהלים קד, כד): "כלם בחכמה עשית" - שהם המחין חדשים הנמשכין בכל יום - להכיר אותו בכל יום מחדש בידיעה והכרה חדשה, שעל־ידי־זה נתחדשין מעשה בראשית בכל יום, בבחינת 'ובטובו מחדש' וכו' - אין טוב אלא תורה (אבות ו, ג), אין טוב אלא צדיק (יומא לח:), הינו הצדיק האמת זוכה להשגת התורה והדעת מחדש בכל יום, שעל־ידי־זה נתחדשין מעשה בראשית, ומשם עקר התפלין כנ"ל.