# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/33/

וזה שנסמך "ובא לציון גואל" למזמור "יענך". כי מבאר בכונות (פרי־עץ־חיים קריאת התורה פרק ד): שמזמור 'יענך' אומרים כדי להוליד המחין והשפע להמשיכם לזה העולם. ועל־כן יש במזמור 'יענך' שבעים תיבין, כנגד שבעים קלין שהיולדת צריכה לצעק לפחות קדם הלדה וכו', הינו כנ"ל, כי הגאלה הוא בחינת הולדה שבאה אחר החבלי לדה - שהם בחינת חבלי של משיח כנ"ל. ועל־כן חבלי לדה הם שבעים קלין, כי עקר ההולדה הוא הולדת המחין - לזכות להתחדש בעבודתו מחדש ולהתעורר מהשנה, שהיא בחינת עבור, כידוע. ועל־כן הם שבעים קלין - כנגד השבעים פנים לתורה, שהם בחינת כלליות המחין שצריכין להוליד ולהמשיך כדי להתעורר משנתו ונפילתו. ולהחזיר לעצמו כל השבעים פנים לתורה שאבד ולחזר ולהתחיל לחיות מחדש, שזה עקר בחינת הגאלה בפרט ובכלל כנ"ל, בחינת (שם נט, כ): "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב"; 'ולשבי פשע' דיקא, שהם בעלי התשובה המחדשים ימיהם שעברו בחשך, שהוא בחינת התחדשות החיות, בחינת (איכה ה, כא): "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" כנ"ל. ועל־כן אחר מזמור 'יענך', שהוא בחינת חבלי לדה, אומרים: 'ובא לציון גואל' כנ"ל במהרה בימינו, אמן.