# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/37/

וגם צריכין לתופרן בגידין דיקא (שלחן ערוך ארח חיים סימן לב, סעיף מט), כי אפלו כשמניחין הפרשיות לתוך הבתים אי אפשר לקבל האור, עד שתופרין אותן בגידין דיקא. כדי לסתם האור שלא יצא חוץ מהמדה, חס ושלום, כי שס"ה גידין הם כנגד שס"ה לא תעשה, הם בחינת דינים וצמצומים. ועל־כן בהשס"ה גידין, בהם מרוצת הדמים, שהם דיקא החיות של האדם וכל מין חי, כי עקר המשכת החיות הוא על־ידי הגבלת האור, כמבאר בהתורה "וביום הבכורים - הסתרה' (סימן נו), שהחיות נמשך תמיד מחי החיים. ועקר התקון הוא, שעל־ידי התורה שהיא שמא דקדשא בריך הוא, ממשיכין החיות לתוך הכלים והמדות, עין שם. וזה בחינת מה שהחיות היא על־ידי הדמים דיקא שבשס"ה גידין, שהם בחינת צמצומים, כי עקר החיות על־ידי תקון הכלים והצמצומים, כנ"ל.

וזהו בחינת: "שמי" (שמות ג, טו) עם י"ה - שס"ה (זהר בראשית דף כד. ועוד). כי השם הוא החיות, בחינת "נפש חיה הוא שמו". וכמו שבהאדם נגבל כל חיותו בשמו וכו' כן, כביכול, אוריתא שמא דקדשא בריך הוא, שעל־ידי התורה קורין את השם־יתברך בשמו, וממשיכין החיות ממנו לתוך הכלים, שהם אותיות התורה, שהם בחינת שמא דקדשא בריך הוא וכו', כמבאר שם בהתורה 'וביום הבכורים' הנ"ל.

ועל־כן שמי עם י"ה - שס"ה, כי עקר ה' שהוא בבחינת הגבלת החיות מחי החיים, שזהו העקר כנ"ל, כל זה הוא בחינת שס"ה לא תעשה שבתורה, בחינת שס"ה גידין, שהם בחינת הצמצומים והכלים לקבל האור במדה כנ"ל.

וזהו בחינת שס"ה ימים בשנה, כי עקר חיות כל ימות השנה הם על־ידי בחינת שס"ה הנ"ל, שהם בחינת הצמצומים, שעל־ידי־זה עקר הגבלת החיים, שזהו עקר החיים כנ"ל. ועל־כן התפלין, שהם בחינת חיים כנ"ל, בחינת שם ה', כמו שכתוב: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" אלו תפלין, על־כן צריכין לתופרן בגידין דיקא כדי לצמצם האור, שזהו עקר התקון של המחין שהם החיים כנ"ל.

וזהו "שמי" עם י"ה דיקא - שס"ה, "זכרי" עם ו"ה - רמ"ח, שאף־על־פי שרמ"ח מצות עשה הם נמשכין מבחינת ימין, ושס"ה לא תעשה מבחינת שמאל דקדשה, אף־על־פי־כן מרמז בחינת שס"ה בשתי אותיות הראשונות של השם שהם גבוהים יותר. וזהו בחינה הנ"ל שתקון הכלים צריכין להמשיך מאור הגבה יותר, כי צריכין מח גדול ביותר כדי לעשות הכלים שהם בחינת שס"ה, שהם בחינת שם ה' כנ"ל. כדי להודיע גדלתו לכל באי עולם. להגדיל שמו יתברך בפי כל למען ספר שמו בכל הארץ, שזהו בחינת תקון התפלין שנמשכין ממח גבה מאד מאד דרך כמה צמצומים, עד שגם אנחנו ואפלו כל באי עולם ידעו משמו וגבורתו, בחינת "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" אלו תפלין כנ"ל.