# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/4/

ועקר המחין של התפלין הם בחינת חיות דקדשה שזוכין על־ידי התפלין, כי המחין הם החיים, כמו שכתוב (קהלת ז, יב): "החכמה תחיה". וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות מד.): המניח תפלין זוכה לחיים, שנאמר "ה' עליהם יחיו". וכמובא בכונות (פרי־עץ־חיים תפלין פ"א) שתפלין הם בחינת שלשה שמות: אהי"ה הוי"ה אהי"ה - שעולים 'חיים', שהם המחין, עין שם. כי המחין של התפלין נמשכין מבחינת תקוני דיקנא קדישא, כמובא בכונות, שהם כלליות הזקנים הקדושים הנ"ל, ששרשם מהזקן העליון הנ"ל, שהוא העור הנ"ל, שהתפאר שהוא חי חיים ארכים באמת, כי הוא זקן מאד ועדין הוא יניק מאד ולא התחיל עדין לחיות כלל, ואף־על־פי־כן הוא זקן מאד, וכל זמן העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'.

והנה האמנם דברים אלו - הם דברים שכסם עתיק יומין ולית מחשבה תפיסא בהם כלל, (שאין מחשבה תופסת בהם כלל) ולא איתא אינש על יבשתא (ולא נמצא אדם על היבשה) די יכול למפשר פשרא דנא, ורזא דנא להחויא (אשר יכול לפתור פתרון זה, וסוד זה לגלות), אף־על־פי־כן מאחר שבחמלת ה' על עמו כבר יצאו דבריו אלו מפיו הקדוש, ונצטירו בכתב ונדפסו בספר - ראוי לנו לחתר למצא בהם איזה רמז הנוגע למעשה באפן שנזכה להתעורר משנתנו, אשר זה היתה כונתו הקדושה באלו המעשיות שספר, כדי לעורר מהשנה את כל בני אדם שישנים את ימיהם וכו', כמבאר בהתורה "פתח ר' שמעון" (בסימן ס'), ושם תראה ותבין גדולות נוראות ספורי מעשיות הללו, כי הם בחינת מעשיות של שנים קדמוניות, בחינת עתיק, בחינת הדרת פנים שכל השבעים פנים של תורה נמשכין מהם וכו', עין שם היטב.