# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/65/8/

וזהו בחינת 'ארך אפים לצדיקים ולרשעים' (בבא קמא נ:), שהצדיקים צריכים למדה זו של ארך אפים, שהוא בחינת זקנה דקדשה, בחינת אריכת ימים ושנים, בחינת חיים ארכים הנ"ל, דהינו שלא לפל לזקנה דסטרא אחרא, חס ושלום - שלא תהיה עבודתו זקנה וחלושה אצלו, רק לחדש כנשר נעוריו בכל פעם, ובכל יום יתחיל מחדש בתוספת קדשה ועבודה ולא יעף ולא יגע לעולם, ולא יתבלבל משום דבר, שזהו בחינת אריכת אפים. כי לפעמים נתיגע העובד את ה', מחמת שכבר סבל כמה יסורים וכו', ועל־ידי־זה יכול לפל לבחינת זקנה דסטרא אחרא ותשות כח, חס ושלום, על־כן צריך להתחזק מאד במדת ארך אפים הנ"ל כל ימי חייו - להאריך אפו ורוחו על כל היגיעות והכבדות ולהתחיל בכל פעם מחדש, וזה בחינת 'ארך אפים לצדיקים'.

וכן יש בחינת 'ארך אפים לרשעים', שגם הרשעים השם־יתברך מאריך להם אפו כל ימי חייהם כדי שישובו, כמו שאומרים (בתפלות הימים הנוראים): 'עד יום מותו תחכה לו אם ישוב' וכו'. על־כן צריכים גם הרשעים בעצמן להתחזק במדה זאת של ארך אפים - שלא יבלבל אותם רשעותם מלשוב להשם־ יתברך, ולא ירך לבבם ולא יהיה נחלש דעתם מרבוי העו‍נות שלהם, בפרט אם התחילו כבר איזה פעמים ונפלו מזה וכו', אף־על־פי־כן יבטחו בחסדו הגדול ויאריכו אפם ורוחם על כל מה שעובר עליהם, ויתחזקו בכל פעם להתחיל מעתה מחדש, אולי יזכה מעתה לרחם על עצמו, לעזב דרכו ומחשבותיו שמקדם, ולא יהיה זקן וחלוש כח בעיני עצמו לעולם, כי עקר התשובה הוא בבחינת התחדשות החיות בכל עת, שצריך לחדש ימיו שעברו בחשך. בבחינת (איכה ה, כא): "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם". נמצא, שהכל צריכין בחינת מדת ארך אפים הנ"ל. וזהו ארך אפים לצדיקים וארך אפים לרשעים כנ"ל. ושאר כל המדרגות של כל שאר בני אדם שבעולם כלם נכללים בהם, כי כל קיום עבודתם וחיותם הוא על־ידי מדה זאת של אריכת אפים הנ"ל, כנ"ל.