# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/18/

וזה בחינת ברכת אשר יצר שמברכין בבקר על הנקבים (שלחן ערוך ארח חיים סימן ו' סעיף א'), כי גאות דסטרא אחרא הוא בחינת עבודה־ זרה קיא צואה, כי נמשך מפסלת גמור של גשמיות העשיה, שהוא מותרות גמור, שזה בחינת גאות שהוא מותרות, כמו שכתוב (תהלים לא, כד): "ומשלם על יתר עשה גאוה", וכמבאר לעיל, שזהו בחינת "מלאכת תפיך ונקביך ביום הבראך כוננו". על־כן כשמתעוררים מהשנה, שהוא בחינת תחית המתים, בחינת ענוה, צריכין לברך 'אשר יצר' על הנקבים מה שהשם־יתברך מפליא לעשות, ויצר את האדם בחכמה שיהיה לו כח לדחות הפסלת והמותרות שהם בחינת גאוה, שזה הכח נמשך מהתנוצצות המחין, שעל־ידי־זה מכניעין סטרא דמותא, שהוא בחינת גאוה.

ועל־כן מתחילין אשר יצר את האדם בחכמה - 'בחכמה' דיקא, כי היא חכמה גדולה לברר הטוב מתוך הפסלת שהוא חיי האדם שנמשך מחיים הנ"ל. ולדחות הפסלת לגמרי. ועל־כן באמת מברכין על זה: ומפליא לעשות - כי הוא פלא גדול מאד הפלא ופלא. וכמו כן צריך האדם להתחכם מאד בחכמה אמתיית לברר החיות שהוא הענוה האמתיית מתוך הגאות שהוא פסלת גמור, שזהו ברור הטוב מתוך הרע שלא יהיה נכשל בענוה פסולה או בגאות גמור, חס ושלום, וכנ"ל.

ועל־כן יתרו שאמר למשה: "ואתה תחזה", שעל־ ידי־זה נמשך בחינת תחית המתים, שהוא בחינת (דניאל יב, ב): "ורבים מישנ' י אדמ' ת עפ' ר יקיצ' ו " סופי תבות 'יתרו', כמו שכתוב שם. על־ כן היה נקרא בשם 'יתרו', כי זכה לתקן בחינת 'יתר', שהוא בחינת מותרות, שהוא בחינת "יתר עושי גאוה" כנ"ל, כי זכה לתקן זאת על־ידי שיתר פרשה אחת בתורה שהוא "ואתה תחזה" (שמות רבה כז, ח;), שעל־ידי־זה עקר תחית המתים, בחינת "ורבים מישנ'י אדמ'ת עפ'ר יקיצ'ו" סופי תבות 'יתרו' וכנ"ל. וזה בחינת ברכת 'אלקי נשמה', שמסימין המחזיר נשמות לפגרים מתים שמברכין על התעוררות השנה, שהוא בחינת תחית המתים, וכנ"ל.