# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/19/

וזה בחינת ברכת הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, כי לילה סטרא דמותא שלטא (זהר וישב קפד: ועוד), שנמשך מחטא אדם הראשון מפגם הענוה, וכנ"ל. ואור יום זה בחינת התעוררות השנה, בחינת תחית המתים, שנחיה הענוה והשפלות כנ"ל, אבל צריכין הבחנה גדולה שלא יטעה בין יום ללילה שלא יהפך האמת, כי צריכין לשמר את עצמו מענוה פסולה שלא יהיה עצל וכו' כנ"ל. וכן להפך, לפעמים נמצא אחד שמשתרר ומתגדל את עצמו על ישראל ואומר שכונתו לשמים. ובאמת הוא נלכד בגאות, על־כן צריכין הבחנה להבחין בין יום ללילה בין אור לחשך בין מות לחיים. לידע איך להתנהג בזה באמת, וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל (סימן עח תנינא): שצריכין לבקש הרבה את השם־יתברך על זה, וכנ"ל.