# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/2/

וזה בחינת תפלין, כי תפלין הם התנוצצות המחין, כידוע, וכמבאר בדבריו ז"ל. במקום אחר (סימן לח, סימן ה' תנינא). שעל־ידי־זה זוכין לגדלה, בחינת מלכות, בבחינת (שיר השירים ז, ו): "מלך אסור ברהטים" - ברהיטי מחין, שזהו כל בחינת תפלין, כמבאר בדברי רבותינו ז"ל (תקוני זהר תקון ו' כא:), שמקרא זה נאמר על תפלין שהם בחינת רהיטי מחין, התנוצצות המחין, שבהם אסור וקשור וצרור בחינת המלכות, שזהו בחינת "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים", שנאמר על מלכות דוד שהיא קשורה וצרורה בצרור החיים שהם התפלין, שזהו בחינת קשר של תפלין, כמבאר במקום אחר (סימן נד).

הינו שהשם־יתברך ברחמיו צונו להניח תפלין בכל יום שהם התנוצצות המחין, שהם בחינת אור הפנים, כדי להמשיך עלינו על־ידי־זה קדשת אור פני הצדיקים האמתיים, שעל־ידי הסתכלותם עקר התנוצצות המחין עד שזוכין לכל הבחינות הנ"ל עד שזוכין לחיים נצחיים שהם ענוה ושפלות אמתי של משה רבנו, שהם בחינת תחית המתים, וכנ"ל.

וכל זה מקבלין על־ידי הסתכלות פני הצדיקים, אבל לאו כל אדם זוכה לזה, כי לאו כל אדם זוכה לידע היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי, הינו שהרוב אינם יודעים היכן הם הצדיקים האמתיים הגדולים במעלה הזאת שיכולין על־ידי הסתכלותם לבד לזכות את ישראל בכל הבחינות הנ"ל. עד שיזכה לבחינת תחית המתים שהוא חיים נצחיים, שהוא עקר האשר המקוה, עקר התכלית האמתי, עקר תקותנו לנצח. ואפלו מי שזוכה לזה להתקרב לזה הצדיק ולהסתכל בו ולהתעדן באור פניו הקדושים, בודאי גם הוא אי אפשר שיסתכל בו בכל יום ובכל עת ובכל שעה.

על־כן השם־יתברך ברחמיו חמל עלינו ונתן לנו מצוה הקדושה והנוראה הזאת להניח תפלין בכל יום, כי התפלין הם קדושים בקדשה גדולה כל־כך - שעל־ידי־זה יכול כל אחד מישראל להמשיך על עצמו קדשת התנוצצות המחין הנמשכין מהסתכלות פני הצדיקים, כי תפלין הם אור הפנים כנ"ל.

ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (מנחות מד.): המניח תפלין זוכה לחיים, כמו שכתוב (ישעיה לח, טז): "ה' עליהם יחיו", הינו בחינת חיים נצחיים הנ"ל, שהם בחינת תחית המתים, שהוא בחינת ענוה ושפלות אמתי של משה רבנו כנ"ל.

וזה בחינת השמחה של תפלין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ל:): 'דהוי חדי כלא יומא ואמר, תפלין קא מנחנא'. כי חיים הנ"ל הם עקר השמחה הנצחיית, כמו שכתוב (תהלים טז, יא): "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך". שזה זוכין על־ידי תפלין, שהם בחינת אור הפנים כנ"ל.

וזה בחינת קשר של יו"ד, שהזהירו רבותינו ז"ל מאד, שלא יתרחק, חס ושלום, מן התפלין (זהר פנחס רלו:), כי יוד הוא בחינת עולם הבא, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות כט:), הינו בחינת חיים נצחיים של עולם הבא, שהוא ענוה ושפלות אמתי, שזהו גם כן בחינת יוד שהוא קטנה שבאותיות, הינו בחינת ענוה אמתיית.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (שם) שהעולם הבא נברא ביו"ד, על שם שהצדיקים שיהיו אז הם מעטים. ולכאורה תמוה, הלא כל ישראל יהיו שם כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צ.): כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ס, כא): "ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ" וכו'. אך מה שאמרו רבותינו ז"ל (חלין פט.): שהצדיקים שיהיו שם הם מעטים, הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק (דברים ז, ז): "כי אתם המעט מכל העמים". ופרש רש"י - על ענוה ושפלות, שאתם ממעטים עצמכם, וזה שהצדיקים שיהיו שם בעולם הבא הם מעטים - מעטים ודאי, כי לא יהיה שם רק מי שהוא בבחינת "כי אתם המעט מכל העמים", דהינו שהוא ממעט ומקטין עצמו, כי חיים נצחיים של עולם הבא אין מי שיוכל לקבל, כי אם השפלות והענוה של כל אחד וכו', וכנ"ל.