# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/20/

ועל־כן קרח שפגם בגאות, כי כל מחלקת שלו על משה ואהרן היה רק על־ידי גדל גאותו, שהתקנא בגדלת אהרן ובנשיאת אליצפן וכו' (תנחומא קרח א), על־כן אמר לו משה: "בקר וידע ה' את אשר לו" (במדבר טז, ה), ופרש רש"י: 'גבולות חלק הקדוש ברוך הוא בעולמו, יכולים אתם להפך ערב לבקר' וכו'. הינו שאמר לו שרוצה להפך ערב לבקר. כי באמת כל מחלקתו הוא רק גאות, אבל קרח אמר שכונתו לשמים, כי הפך האמת ואמר, שמקנא קנאת ה' צבאות, כמבאר בפרשה שאמר (שם פסוק ג): "כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'". כאלו הוא מקנא בשביל ישראל עם קדוש ואינו חושש על כבוד עצמו כלל, אדרבא, אמר שמשה ואהרן הם גוותנים, חס ושלום, וחפצים בכבוד והתנשאות, כמו שכתוב: "ומדוע תתנשאו על קהל ה'". על־כן אמר לו משה: "בקר וידע ה'" וכו'. הינו שבדברי כזב שלכם שאתם רוצים לרמות את ישראל אתם רוצים להפך ערב לבקר וכנ"ל. וזהו שפרש רש"י שם, שכמו שהבדיל ה' בין אור לחשך כך "ויבדל אהרן להקדישו", כי קדשת אהרן נמשך מענוה אמתיית, שהוא בחינת "וראך ושמח בלבו" וכנ"ל, שזהו בחינת הבדלה בין אור לחשך, בין מות לחיים, כי ענוה אמתיית הוא בחינת חיים, בחינת התעוררות השנה, שהוא בחינת אור יום, וכנ"ל: