# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/22/

וזה בחינת ברכת מלביש ערמים, כי עקר תחית המתים - שאז יחיו חיים נצחיים - יזכה כל אחד כפי הלבושים שזכה לתקן בחייו על־ידי תורה ומעשים טובים, שעל־ידי־זה נעשה בחינת חלוקא דרבנן, שעל־ידי־זה יהיה עקר הקבול שכר, כידוע. וזה בחינת (איוב לח, יד): "תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש" הנאמר על תחית המתים, הינו שיקומו ויתיצבו בתחית המתים כמו לבוש, הינו כמו שתקן הלבושים, שהוא בחינת חלוקי דרבנן וכנ"ל.

כי קדם החטא לא היו צריכין ללבושים כלל, כי לא היה עדין בושה כלל, מחמת שלא נכשלו בשום חטא, כמו שכתוב (בראשית ב, כה): "ויהיו שניהם ערמים וכו' ולא יתבששו". אבל אחר שחטא אז נאמר (שם ג, י): "ואירא כי עירם אנכי". יראה - זו הבושה (נדרים כ.), כי אז נמשך בושה מאחר שכבר חטא ופגם. ואזי הבושה היא מדה טובה, כי זה עקר התשובה, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יב:): 'העובר עברה ומתביש בה מוחלין לו כל עו‍נותיו'. ומאחר שנמשך בושה חמל עליו השם־ יתברך ועשה לו כתנות עור וילבישם (בראשית ג, כא), כי הלבושים הם תקון הבושה, כי 'רבי יוחנן קרי למאניה מכבדותא' (שבת קיג.).

ועל־כן עתה אחר החטא שכבר נגזר מיתה עקר התקון לזכות לתחית המתים, לבטל סטרא דמותא הוא על־ידי הבושה, שהוא עקר התשובה, שעל־ידי־זה יהיה עקר תחית המתים, כמבאר בהתורה הנ"ל. ואז יחיה כל אחד חיי עולם הבא כפי תקון הלבושים שתקן בחייו, שהם מכסים על הבושה וכנ"ל.

ועל־כן בבקר שהוא בחינת תחית המתים כנ"ל, מברכין מלביש ערמים, כי עקר תחית המתים הוא כפי בחינת תקון הלבושים, בבחינת "תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש" (איוב לח, יד) כנ"ל, כי תקון הלבושים הוא בחינת תקון הגאות, הינו לבטל הגאות מעצמו התלויים בלבושים שדרך האדם להתגאות בהם, ולהעלות הגאות לשרשו לה', בבחינת (תהלים צג, א): "ה' מלך גאות לבש" וכו'.

וזה בחינת טלית ותפלין, כי תפלין הם בחינת התנוצצות המחין, שעל־ידי־זה נמשך בושה וכו', שעל־ידי־זה נמשכין חיים נצחיים כנ"ל. על־כן מקדימין ללבש טלית של מצוה שהוא מכסה על הבושה, כי לא היה כח לסבל הבושה, וכמבאר שם בהתורה הנ"ל גדל הבושה שצריך האדם להתביש אפלו לעשות מצוה וכו', עין שם. על־כן בחמלתו יתברך צוה עלינו להקדים להתלבש בטלית של מצוה, שהוא בחינת חלוקא דרבנן, שהוא מכסה על הבושה, כי הבגדים הם תקון הבושה כנ"ל. וזהו (שם לו, ח): "מה יקר חסדך אלקים בני אדם בצל כנפיך יחסיון". הינו מה מאד יקר חסדו יתברך שחמל עלינו ונתן לנו כנפי הטלית הקדוש לחסות ולהתחבא בצל כנפיו מגדל בשתנו וכלמתנו, כנ"ל.