# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/26/

כי הסטרא אחרא שהיא זהמת הנחש, בחינת קלפת המן־עמלק, שמשם נמשך מדת הגאות שבעולם - הם מתגברים ביותר על זה, להרחיק מהצדיק האמת, שעל ידו זוכין לענוה אמתיית, שהוא עקר החיים נצחיים, בחינת תחית המתים. והם רוצים תמיד לעשות פרוד בין הדבקים - להפריד המלכות שהיא צרורה ודבוקה תמיד בהמחין, בבחינת (שיר־ השירים ז, ו): "מלך אסור ברהטים". והם רוצים להפריד, חס ושלום, בין המלכות ובין המחין, שזה עקר בחינת פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתיה, שהיא בחינת מלכות, כידוע, ומובן בכתבים. וכל התגברותם על־ידי מדת הגאות, שמשם נמשך כל המחלקת על צדיקי אמת, ועל־ידי־זה הם מרחקים נפשות ישראל מלהתקרב לצדיקי אמת.

ואז המחין בהעלם והסתר, כי אינם מתנוצצים כי אם על־ידי ראית פני הצדיק כנ"ל. ואז המלכות, חס ושלום, נפרדה מדודה, שהם המחין הקדושים. ועל־ידי־זה השכינה בגלות, חס ושלום, ונטלה המלכות והממשלה מישראל ונתנה להעכו"ם והרשעים שמקבלין המלכות ומושלין עלינו, חס ושלום, שכל זה נמשך על־ידי המחלקת על צדיקי אמת, שעל־ידי־זה פוגמין בכבודם, שעל־ידי־זה עקר הגלות, כמו שכתוב (דברי הימים־ב' לו, טז): "ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים" וכו'.

וזהו בחינת לקיחת שרה לבית פרעה ולקיחת אסתר לבית אחשורוש. כי שרה ואסתר הן בחינה אחת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נח, ג): 'למה זכתה אסתר למאה עשרים ושבע מדינות' וכו'. כי שרה ואסתר הם בחינת מלכות דקדשה, שהסטרא אחרא התגברה, ורצו להפריד שרה בחינת מלכות דקדשה מאברהם, שהוא בחינת המחין הקדושים, וללקחה לבית פרעה הרשע, אבל ה' לא יעזבנה בידו, אדרבא! על־ידי־זה דיקא הכניעה אותו מאד, בבחינת (קהלת ח, ט): "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו", כי הוציאה ממנו עשירות גדול לאברהם, שהוא בחינת ניצוצות הקדושים, והכניעה והפילה את פרעה מאד, בבחינת (בראשית יב, יז): "וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים" וכו'. ועל־ידי־זה היה כח למשה ולישראל להכות את פרעה אחר־כך, ולהוציא את ישראל מרשותו, וכמובא (זהר לך־לך פב:).

ואסתר מחמת שאז בתקף הגלות - התגברה הסטרא אחרא יותר ויותר, בפרט שהתגברה קלפת המן־עמלק, שכלול מכל העכו"ם מכל הסטרא אחרא והקלפות, על־כן היה ההכרח שתלקח אסתר לבית המלך לגמרי ולא תחזר מיד, כי כל מה שהקלפה קשה וחזקה ביותר - בהכרח שתרד הקדשה הגבה לשם יותר ויותר, ותהיה שם בגלות יותר, עד שתתגבר בגדל כחה על־ידי־זה דיקא, ותכניע אותה ותשפילה כמו שהפילה אסתר את המן הרשע ימח־שמו וסיעתו, דיקא על־ידי־זה שנלקחה לבית אחשורוש, שכל זה הוא בחינת "עת אשר שלט" וכו', כנ"ל.