# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/30/

וזה בחינת סעדת פורים ומשלוח מנות בפורים, כי צריכין לזכות על־ידי בחינות הנ"ל לבושה, עד שיתביש להושיט המאכל לפיו, בחינת (איוב לט, כט): "משם חפר אכל" וכו', כמו שכתוב שם, אבל כשזוכין לבושה כזאת באמת, שעל־ידי־זה זוכין לתשובה, על־ידי־זה נמשך חיים נצחיים הנ"ל. ואזי השם־יתברך מרחם עליו ומוחל עו‍נותיו ומעביר חרפתו ובשתו, כמו שכתוב (צפניה ג, יא): "ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך" וכו'. ואז השם־יתברך בעצמו מבקש את ישראל שיאכלו וישתו ולא יתבישו עוד, שזהו בחינת ההבטחה (יואל ב, כו): "ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם". וזה זוכין בפורים, שאז זוכין להמשיך בחינת חיים נצחיים, כנ"ל.

וזה בחינת (שיר־השירים ה, א): באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי. מורי עם בשמי - זה בחינת מרדכי ואסתר, מורי - זה בחינת מרדכי מר דרור. עם בשמי - זה בחינת אסתר שנקראת הדסה. אכלתי יערי עם דבשי - פרש רש"י, שקבל מה שאינו ראוי עם הראוי, זה בחינת שמחת פורים, שהשם־ יתברך מקבל באהבה כל מה שעושין ישראל מחמת שמחת פורים, אף־על־פי שיש בהם עניני צחוק ודרך שטות שנראה כאינו ראוי, אף־על־פי־כן השם־יתברך מקבל הכל באהבה, מחמת שעושין זאת מחמת שמחת פורים הגדולה מאד. ואז אומר השם־יתברך (שם): "אכלו רעים שתו ושכרו דודים", כי השם־יתברך, כביכול, בעצמו מבקש את ישראל שיאכלו וישתו בשמחה ולא יתבישו עוד וכנ"ל.

וזה בחינת מה שקדם פורים מתענין תענית אסתר, כי התענית בשביל תשובה, הינו שממשיכין על עצמן בושה הנ"ל עד שמתבישין להושיט המאכל לפיו כנ"ל. וזה בחינת התענית של כל הבעלי תשובה, כי עקר התשובה היא הבושה שאז מתבישין לאכל, על־כן מתענין. וזה בחינת תענית אסתר קדם פורים. ועל־ידי־זה זוכין לתשובה שלמה, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת חיים נצחיים הנ"ל, שהוא בחינת חיי עולם הבא שאז נאמר: "ואכלתם אכול ושבוע וכו' ולא יבושו עמי לעולם" כנ"ל. וזה בחינת 'אכלו רעים' וכו' כנ"ל.

וזה בחינת "משלח מנות איש לרעהו" - שאנו מדבקין במדותיו יתברך וממשיכין הארה זאת בפורים, דהינו שכל אחד שולח לחברו מנות ומאכלים - לשמחו ולחזקו שיאכל וישתה סעדת פורים ולא יתביש עוד, כי גם השם־יתברך מזהיר ומבקש אז את ישראל שיאכלו וישתו ולא יתבישו וכנ"ל. כי זה ידוע, שכל מצוה ומצוה שאנו עושין בכל זמן וזמן היא, כפי ההארה שצריכין עתה להמשיך מלמעלה כפי הזמן, כי באתערותא דלתתא וכו' (זהר לך לך פח.). ועל־כן בפורים על־ידי מצות משלוח מנות שאחד שולח לחברו שיאכל וישתה, על־ידי־זה נמשך הארת פורים, שהוא בחינת "אכלו רעים", שהשם־יתברך מבקש את ישראל שיאכלו וישתו ולא יתבישו, בחינת "ואכלתם וכו' ולא יבשו עמי לעולם", וכנ"ל.

"ומתנות לאבינים" (שם) - שהוא צדקה, כי צדקה בחינת שלמות הענוה, בחינת אור הפנים וכו', וכמבאר היטב לעיל בענין פרשת שקלים שקורין קדם פורים.