# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/36/

וזה בחינת מה שהקדמונים נתנו סימן 'פלג' שביום שחל פורים יהיה ל"ג בעמר, כמו שכתוב בשלחן ערוך (ארח חיים סימן תכח סעיף א), זה בחינת (איוב לח, כה): "מי פלג לשטף תעלה" הנ"ל. כי המחשבות הם בחינת שערות ונקראים 'שטף' כמו שפרש רש"י שם, שכל שערה יש לה גומא בפני עצמה ואלמלי שתי שערות יוצאות מגומא אחת - מחשיכין מאור עיניו של אדם. וכמו כן הוא במחשבות שבמח, שאי אפשר שיכנסו שתי מחשבות בפעם אחת בשום אפן כנ"ל, כי אין המח מחזיק כי אם מחשבה אחת, כנ"ל.

וזה בחינת 'פורים' שנקרא על שם ה'פור', שממשיכין אז בחינת תקון הגורל של הכהן גדול ביום הכפורים, כי פורים בבחינת יום כפורים, כמו שכתוב בתקונים (תקון כא, נז:), כי פורים הוא הכנעת המן־עמלק, שהוא בחינת פגם הברית, בחינת (דברים כה, יח): "אשר קרך בדרך", שעקר אחיזתו על־ידי פגם המחשבה שבראש, חס ושלום, בבחינת (במדבר כד, כ): "ראשית גוים עמלק", כמבאר במקום אחר (סימן ח תנינא).

ובפורים מכניעין אותו, כי נמשך אז בחינת תקון הפור שהוא הגורל של יום הכפורים שנתן הכהן גדול על שני השעירים - "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא טז, ח), שמרמז על בחינה הנ"ל, שכל הקדשה שהיא קדשת המחשבה תלויה בחוט השערה, כי השעירים מרמזים על השערות, בחינת "הן עשו אחי איש שער", אבל ביום הכפורים מבררים אותם על־ידי הגורל שמעלין שעיר אחד לה' ושעיר אחד מגרשין לעזאזל, ובזה תלוי עקר תקון התשובה שצריכין להמשיך ביום הכפורים, שצריכין לזהר מאד במחשבתו כחוט השערה, כי המחשבות טובות ומחשבות רעות, שהם בחינת שערות, הם בבחינת שני השעירים שצריכין להעלות גורל אחד לה', שהם המחשבות טובות, וגורל אחד לעזאזל, שהם המחשבות רעות לגרשם ממנו לעזאזל ולא יבאו אליו עוד. וזהו בחינת ל"ג בעמר שאז הוא בחינת תקון המחשבה שעוסקין בספירה כנ"ל, וזה בחינת 'פלג', בחינת "מי פלג לשטף תעלה" וכנ"ל.

ועל־כן נקראים השערות שהם המחשבות 'שטף', כי מחמת רדיפת המחשבה, נדמה כאלו הם שוטפים ואי אפשר לעמד נגדם, אבל באמת כל מחשבה ומחשבה - יוצאים בזה אחר זה מהמח, ואי אפשר לשני מחשבות שיהיו ביחד בשום אפן כנ"ל. ועל־כן תכף כשיתחיל כחוט השערה מחשבה אחרת - יהיה נצול מהמחשבה רעה, רק שלא יטען עמה ולא יסתכל לאחריו כלל, רק יעשה עצמו כלא ידע, בבחינת ויגנב יעקב על בלי הגיד לו, וכנ"ל.