# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/37/

ועל־ידי־זה זוכין לשבועות, שהוא 'יום הבכורים' (במדבר כח, כו), שאז קורין בודוי בכורים (דברים כו, ה): "ארמי אובד אבי" וכו', שהוא לבן הארמי שבקש לעקר את הכל על־ידי מחשבותיו הרעות, כי עקר פגם הברית שהוא יסוד ועקר כל התורה, הוא על־ידי פגם המחשבות. ועל זה מודין ומשבחין להשם־יתברך שהכניסנו בגלות מצרים והוציאנו משם על־ידי כח הצדיק, בחינת משה רבנו, שנותן עצות ומחזק לב ישראל בכל פעם לברח ולהמלט ממנו, אף אם כבר עבר מה שעבר. נמצא ששבועות שהוא יום הבכורים, שהוא זמן מתן תורתנו, עקר קדשתו על־ידי הכנעת קלפת לבן הארמי. והארה זאת מתחיל בל"ג בעמר בבחינת "עד הג"ל הזה" שאמר יעקב ללבן, וכנ"ל.