# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/4/

וְעַל־כֵּן שַׁבָּת לַאו זְמַן תְּפִלִּין (מְנָחוֹת לו:), כִּי שַׁבָּת הוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת 'טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל בִּתְחִלָּתָהּ, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אֵין צְרִיכִין אָז תְּפִלִּין לְהַכְנִיעַ סִטְרָא דְּמוֹתָא - לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב וְחוֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כִּי הֵם בְּעַצְמָם אוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת לו:), כִּי הֵם כֻּלָּם מְקַבְּלִים קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, שֶׁכָּל הַיָּמִים טוֹבִים מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ מְקַבְּלִים קְדֻשָּׁתָם מִשַּׁבָּת, עַל־כֵּן אֵין שַׁיָּךְ בָּהֶם הַנָּחַת תְּפִלִּין, כַּנַּ"ל.

כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם 'זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם'. וְעִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהֵם הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁנִּזְכַּר בָּהֶם הַרְבֵּה יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת (שַׁבָּת קיח.): 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים' - בְּלִי גְּבוּל, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל בִּתְחִלָּתָהּ, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז זָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לִבְחִינַת 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים' בְּלִי גְּבוּל, הֵפֶךְ בְּחִינַת מִצְרַיִם שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם זֶה מִצְרַיִם - לְשׁוֹן מְצָרִים וּגְבוּל, כִּי כָּל מָקוֹם הָרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, הוּא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שָׁם בְּחִינַת מְצָרִים וּגְבוּל בְּיוֹתֵר.

וְעַל־כֵּן כָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים עַל שֵׁם מִצְרַיִם - עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז, ד), כִּי עִקַּר כָּל הַגָּלֻיּוֹת הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, מַה שֶּׁמּוֹנְעִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּמָּה מִצְוֹת וּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי מְרִירַת הַגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְכָל מַה שֶּׁרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה - כֵּן הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּל וּמֵצַר בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים הַגָּלֻיּוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם - לְשׁוֹן מֵצַר וּגְבוּל, כִּי הֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל לְכוֹבְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת מֵצַר וּגְבוּל, הֵפֶךְ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (אֵיכָה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" וְכַנַּ"ל.

אֲבָל עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁיִּגְאָלֵנוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". כִּי אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלִּין קְדֻשַּׁת אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּזְכָּר בִּתְפִלִּין וְכַנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם 'זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם' - בְּוַדַּאי אֵין לְהָנִיחַ בָּהֶם תְּפִלִּין, כִּי זוֹכִין לִבְחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים', שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא - זוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיָּמִים טוֹבִים בְּעַצְמָן שֶׁהֵם עַצְמָן אוֹת, כִּי הֵם בְּעַצְמָן בִּבְחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הוּא אִסּוּר לְהָנִיחַ בָּהֶם תְּפִלִּין.

וְעַל־כֵּן אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר חָדָשׁ שִׁיר־הַשִּׁירִים עַל פָּסוּק לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ): שֶׁחַיָּב מִיתָה הַמֵּנִיחַ בָּהֶם תְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין הוּא לְהַכְנִיעַ סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁשּׁוֹלֵט בִּימֵי הַחוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין מַרְגִּישִׁין הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל אֵבֶר, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מִיתָה אֶצְלוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאָז יֵשׁ אֲחִיזָה לַסִּטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהִמְשִׁיךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרָע, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם הָיָה עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, ה): "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים" - 'יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת כְּמוֹתוֹ' וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יט, ד), הַיְנוּ שֶׁהַנָּחָשׁ הִכְנִיס בָּהֶם קִנְאָה וְגַדְלוּת לְהִתְקַנֵּא בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְאַוּוֹת לְהִתְגַּדֵּל כְּמוֹתוֹ לִבְרֹא עוֹלָמוֹת כְּמוֹתוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגָּרֵשׁ מִגַּן עֵדֶן וְנִגְזַר עָלָיו מִיתָה לְדוֹרוֹת.

כִּי אִם לֹא הָיָה חוֹטֵא הָיָה זוֹכֶה בְּגוּפוֹ לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁהָיָה זוֹכֶה בְּעוֹדוֹ בְּגוּפוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ הָיָה זוֹכֶה לְהָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בֶּאֱמֶת בְּכָל הָאֵבָרִים, שֶׁהֵם חַיִּים נִצְחִיִּים, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לָמוּת כְּלָל, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בָּזֶה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגָּרֵשׁ מִגַּן עֵדֶן: "וַיַּשְׁכֵּן וְכוּ' אֶת הַכְּרֻבִים וְכוּ' לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (שָׁם).

עַל־כֵּן עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת בְּתַכְלִית לִבְחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַמִּיתָה, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּמוּת תְּחִלָּה וְיָשׁוּב אֶל הֶעָפָר כְּשֶׁהָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם פָּסוּק יט): "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַמִּיתָה, שֶׁיָּשׁוּב אֶל הֶעָפָר מַמָּשׁ. וְאָז יִתְבַּלֶּה בֶּעָפָר לְגַמְרֵי וְיִתְבַּלֶּה זֻהֲמַת הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּשְׁמִיּוּת וְיָשׁוּב לֶעָפָר. וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה אַחַר־כָּךְ לְפִי מַעֲשָׂיו לָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה שִׁפְלוּתוֹ הָאֲמִתִּי וְיִחְיֶה חַיִּים נִצְחִיִּים, וְכַנַּ"ל.

וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ הֻכְרַח לָמוּת אַף־עַל־פִּי שֶׁזָּכָה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, אֲבָל הֻכְרַח לָמוּת בִּשְׁבִיל טוֹבַת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהָקִיץ וּלְעוֹרֵר וּלְהָקִים בִּתְחִיָּה כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם עַנְוְתָנוּתוֹ, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מִיתָה אֶצְלָם שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹתָם בִּבְחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְכַנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה הֻכְרַח מֹשֶׁה לָמוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (דְּבָרִים רַבָּה פָּרָשָׁה ב, ט) הַמָּשָׁל לְמִי שֶׁאָבַד וְכוּ'.

וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם בִּימֵי הַחוֹל שֶׁשּׁוֹלֵט אָז ל"ט מְלָאכוֹת, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים הֵפֶךְ סִטְרָא דְּמוֹתָא, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְחוֹל הַמּוֹעֵד, שֶׁהֵם עַצְמָם אוֹת, כִּי מֵאִיר בְּעַצְמָם מִמֵּילָא קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אָסוּר לְהָנִיחַ בָּהֶם תְּפִלִּין וְחַיָּב מִיתָה הַמֵּנִיחַ בָּהֶם תְּפִלִּין, כִּי מַרְאֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ בָּהֶם שְׁלִיטָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְסִטְרָא דְּמוֹתָא, עַד שֶׁצָּרִיךְ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וְעַל־כֵּן חַיָּב מִיתָה, כִּי בֶּאֱמֶת בְּאֵלּוּ הַיָּמִים נִכְנַע סִטְרָא דְּמוֹתָא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, וְכַנַּ"ל.