# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/8/

וזה בחינת שם שדי של תפלין (שלחן ערוך ארח חיים סימן לב, סעיף נב), כי שדי על שם 'שיש די באלקותו לכל בריה' (בראשית רבה מו, ג;), שזהו הפך הגדלות, כמבאר בהתורה "אני ה' הוא שמי", עין שם.

ולהמתיק הענין יותר, כי באמת תכלית האדם שיבא לתכלית הבטול באמת עד שיהיה אין ממש, דהינו שיזכה לשבר הגדלות לגמרי עד שיזכה לענוה אמתיית של משה רבנו, עליו השלום, שמלבש בכל אבר ואבר, ואז זוכה לחיות חיים נצחיים להיות נכלל בו יתברך להתענג על ה' שהוא האשר המקוה אשר עין לא ראתה וכו' (ישעיה סד, ג). וזהו בחינת שדי - שיש די באלקותו לכל בריה, הינו שאינך צריך עוד שום דבר אחר, כי אינך צריך שיהיה לך שום תענוג ואחיזה באיזה גשמיות וישות כאלו צריך לך עוד, חס ושלום, איזה דבר אחר חוץ מאלקותו, חס ושלום, חלילה לך מזה, כי באמת יש די באלקותו לכל בריה. ואינך צריך עוד שום דבר אחר כלל, כי מי שיש לו עדין איזה אחיזה באיזה גסות, שהוא בחינת גשמיות וישות, שהוא רחוק מהשם־יתברך, כי "תועבת ה' כל גבה לב" (משלי טז, ה). נמצא, שנחשב כאלו בוחר לו איזה דבר אחר חוץ מאלקותו יתברך. ועל־כן באמת אמרו רבותינו ז"ל (סוטה ד:): 'כל המתגאה כאלו עובד עבודה־זרה'. ועל־כן ההפך מזה, שהוא ענוה אמתיית, הוא בחינת שם שדי - שיש די באלקותו לכל בריה, כי כשאין בו שום גסות והוא מבטל כל ההרגשות בתכלית הבטול כאלו הוא אין ממש, ואין לו שום תענוג וחיות כי אם חיות השם־יתברך בעצמו, וזה די לו ואין צריך יותר, כי יש די באלקותו לכל בריה, שיש די ענג ושמחה וחיות אמתי ונצחי באלקותו לבד יתברך, ואין צריכין שום דבר אחר כלל, רק להיות אין ממש, ולהתענג על ה' לבד כנ"ל, אשרי הזוכה לזה!

וזה בחינת (תהלים לד, ג): בה' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו - שדוד המלך, עליו השלום, התפאר: בה' תתהלל נפשי - שאין לי שום שבח והלול כי אם ה' לבד כנ"ל. וזהו: ישמעו ענוים וישמחו - כי זה אין זוכין כי אם ענוים באמת, שהם זוכין לחיים נצחיים, שהוא בחינת שבע שמחות, כמו שכתוב (שם טז, יא): "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך" וכו'. שזהו בחינת תפלין, שהם אור הפנים כנ"ל, שזהו בחינת שדי של תפלין, שיש די באלקותו לכל בריה ואין צריכין דבר אחר כלל וכנ"ל.

וזהו שיש די באלקותו לכל בריה, הינו שכל בריה שבעולם עקר סוף תכליתה האחרון לבא לזה - שלא יהיה לה שום תאוה ותענוג וחיות אחר כי אם באלקותו לבד, כי יש די באלקותו לכל בריה, כי כל בריה שבעולם יש לה די וענג וחיות באלקותו יתברך לבד וכנ"ל. וכבר מרמז מענין זה בסוף התורה 'אמר רבי עקיבא' (בסימן נא), שאף־על־פי שתכלית עולם הבא לכלול בו יתברך, שיהיה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, שזהו בחינת "עין לא ראתה" וכו' (ישעיה סד, ג). שלא יהיה עין שיראה, כי יכלל הכל בבחינת קדם הבריאה, אף־על־פי כן יהיה חלוקים רבים בין כל אחד ואחד, שכל אחד יקבל שכרו כפי עבודתו ולפום צערא אגרא, אך אי אפשר להבין זאת כלל, כמו שכתוב שם, עין שם. וזהו שיש די באלקותו לכל בריה שאף־על־פי שבודאי יהיה חלוקים גדולים בענין זה, שהוא להתענג על ה' לבד כנ"ל, אף־על־פי־כן, אפלו הבריאה הפחותה שבפחותים יש לה די באלקותו לבד, כי ענג וחיות ידיעות וכלליות באלקותו יתברך שתרגיש הבריאה הפחותה שבפחותים - יש בו די והותר לחיות חיים נצחיים לעולם ועד. כי אף־על־פי שבודאי לא יזכה הקטן במעלה לידע ולחיות חיים נצחיים כמו הצדיק הגדול ויהיה חלוקים לאין מספר בין מדרגת כל אחד ואחד, אף־על־פי־כן אפלו החיות והענג שיקבל הקטן שבקטנים מאלקותו יתברך לבד בלי שום דבר אחר - יהיה בו די והותר לחיות לעולם ועד, כי יש די באלקותו לכל בריה אפלו להקטן שבקטנים וכנ"ל. והעקר מי שחותר ומשתדל לזכות לזה בחיים חיותו.

ועל זאת יתפלל כל החפץ בחיים אמתיים שיזכה לבא לזה בחייו שיהיה לו די באלקותו לבד, ולא ירצה שום דבר אחר רק השם־יתברך, ותורתו ומצותיו שהם אחדותו יתברך, אשרי המשתדל עד שזוכה לזה!

וזה בחינת (מלאכי ג, י): "והריקותי לכם ברכה עד בלי די", ודרשו רבותינו ז"ל (תענית ט.): 'עד שיבלו שפתותיכם מלומר די'. וקשה לי תמיד, מה ברכה היא זאת שיצטרכו שפתותיכם לבלות מלומר די. אך באמת, קבלת שכר הצדיקים והכשרים יש בו מדרגות למעלה ממדרגות, גבה מעל גבה עד אין חקר. ועל כן אף־על־פי שבסוף יזכה כל בריה לזה שיהיה לו די באלקותו לבד כנ"ל, שזהו בחינת שם שדי כנ"ל, אבל מעלה יתרה יזכו ישראל, שיגיעו לבטול כזה עד שיפסקו מלומר די, כי די הוא בחינת צמצום. ומי שישאר בו עוד איזה בחינת צמצום אף־ על־פי שיזדכך בתכלית הזכוך יאמר די, כי בודאי יהיה לו די באלקותו לבד וכנ"ל. אבל "ישראל ממשלותיו" יעלו למעלה למעלה מזה שהשם־יתברך יריק להם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיהם מלומר די, שישפיע להם כל־כך ברכה וטוב וענג השגות אלקותו יתברך, עד שיגיעו לבטול עליון כזה עד ששפתותיהם שהם כלי הדבור - יבלו ויתבטלו ולא יאמרו עוד די, כי יעלו למעלה למעלה מכל הצמצומים הקדושים שבעולם. ועל זה נאמר (ישעיה סד, ג): "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו". ואי אפשר לדבר יותר בזה כלל, רק כל חד כפום מה דמשער בלביה יוכל להתנוצץ לו מעט מעלת הצדיקים והכשרים הנלוים להם, אשרי כל חוסי בם!