# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/66/9/

וזה בחינת (שמות יג, ב): "קדש לי כל בכור" וכו', שהיא פרשה ראשונה של תפלין, וכן פרשה שניה, "והיה כי יביאך", מדבר מקדשת בכורים, כי קדשת בכורים הוא בחינת קדשת הברית, על־ידי שמקדשין ההולדה הראשונה ונותנין אותה לכהן, כי כל בחינות הנ"ל שזוכין על־ידי ראית הצדיק לבחינות תחית המתים, שהוא ענוה אמתיית, העקר על־ידי קדשת הברית של הצדיק האמת, שהוא ממשיך בחינת קדשתו ופרישתו על כל ישראל, כמו בשעת מתן תורה, כמו שכתוב בהתורה הנ"ל.

ועקר קדשת הבכורים הוא לתנם לכהן, כי קדשת הכהנה התחילה מאהרן, שזכה לזה על־ידי ראית פני הצדיק משה אחיו באמת בלי קנאה רק בענוה אמתיית. ועל־ידי־זה דיקא זכה למעלה גדולה ונוראה כזאת, שהוא כתר הכהנה, שיהיה הוא ובניו כהנים לעמד לפני ה' - לשרתו ולברך בשמו, כי בזה שראה וקבל פני משה אחיו בשמחה, בזה היה תלוי כל יציאת מצרים וקבלת התורה, על־כן זכה על־ ידי־זה לכהנה. וכמבאר בפרשה של שליחות משה להוציא ישראל ממצרים, שמאן משה בשליחותו כמה פעמים. כי לא רצה לטל גדלה על אחיו אהרן, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (תנחומא שמות כז), עד שאמר לו השם־יתברך (שמות ד, יד): "הלא אהרן אחיך הלוי וכו' הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו". ועל־ידי־זה זכה לכהנה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קלט. ותנחומא שם), שבזכות זה זכה לחשן המשפט הנתון על הלב.

נמצא, שעקר הכהנה זכה אהרן על־ידי "וראך" וכו', וזהו 'וראך' דיקא, שעל־ידי שיראה אותך ויקבל פניך "ושמח בלבו" - שזה בחינת חיים נצחיים שהוא ענוה אמתיית שזוכין על־ידי ראית פני הצדיקים, שם עקר השמחה כנ"ל, בחינת תודיעני ארח חיים שב ע שמחות את פניך, בחינת "ישמעו ענוים וישמחו" - על־ידי־זה תוציא את ישראל ממצרים, שהוא בחינת בטול המצרים והגבולים, שהם בחינת גאות כנ"ל. ועל־כן זכה לכהנה לעבד עבודתו בבית המקדש, ששם עקר התנוצצות המחין, שהם מלאכת המשכן והבית־המקדש, בחינת "חזית איש מהיר במלאכתו", 'מהיר' דיקא, בחינת הכהנים העובדים בבית המקדש שהם מהירים וזריזים בעבודתם, בחינת (שבת כ.): 'כהנים זריזים הן'.

ועל־כן פרשיות התפלין מדברים מקדשת הבכור שהוא בחינת קדשת הכהן, כי עקר הכהנה נמשכת מראית פני הצדיק, מבחינת "וראך ושמח בלבו", שמשם עקר קדשת התפלין כנ"ל.