# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/67/1/

וזה בחינת תפלין, כי ענין תפלין מבאר שם, כמו שכתוב שם על פסוק (שמות לא, ג): "ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה". שהם בחינת ארבעה מחין שנמשכין מהראש־בית, שזהו בחינת תפלין, שהם בחינת ארבעה מחין שממלאין את הבתים, שזהו בחינת ראש־בית שהראש מאיר לתוך הבית וכו', עין ש ם.

וכן כל הבחינות הנאמרים שם הם בחינת תפלין, כי מבאר שם, שעקר הוא הצדיק האמת, שהוא בחינת (משלי י, כה): "צדיק יסוד עולם", שהוא בחינת הפאר והחן והיפי של כל העולם וכו', והוא בחינת שם ה', כי שמו משתף בשמנו וכו'. ומשם נמשכין ארבעה מחין מארבע אותיות השם, והם בחינת 'תלת גונין דעינא ובת עין' (תקוני זהר תקון ע', קכו:), ומשם נמשכין הארבעה יסודות שמהם כל המדות. וזה בחינת שבת, שהוא בחינת (שם) שין בת, תלת גונין דעינא ובת־עין, כי שבת שמא דקדשא בריך הוא (זהר יתרו פח:), והוא בחינת שם הצדיק, בחינת 'אנת שבת דכלהו יומי' (זהר נשא קמד:), והוא מאיר להבית־המקדש.

וכל זה הוא בחינת מאורי אור - שכשהם מתגברין, נכנעין מאורי אש. ואז יש בעל הבית להעולם, בחינת (תקוני־זהר, תקון ג'; יח:) בראשית - ראש־בית, שהראש מאיר לבית, שזהו בחינת תפלין כנ"ל. וכל מי שנכלל בזה הראש בית שנכלל בשמו הקדוש בהפאר והחן והיפי האמת שלו - נפתחין עיניו ומתחיל להסתכל על עצמו, איך הוא אוחז בכל המדות וכו' וכו'.

אבל כשנתעלם זה האור, שהוא אור הצדיק הנ"ל, שהוא בחינת שם ה' וכל הבחינות הנ"ל - אזי מתגברין, חס ושלום, המאורי אש וכו', שהם ההפך מכל הנ"ל, ומהם חרבן בית־המקדש וכו'. והעבר עבר, אך עתה שהשם־יתברך מצפה בכל יום לשוב אלינו, עקר התקון שנשוב אליו - הוא על־ידי קימת חצות, שצריכין להתעורר לפקח על תקון נפשו ולקום בחצות לילה, ולהתאבל מאד על חרבן בית־המקדש, והעקר להתאבל ולבכות הרבה על פגם מעשיו שגרמו חרבן בית־המקדש או עכוב בנינו וכו', ועל־ידי־זה זוכה שיחזר ויתגלה אצלו ההעלמה הנ"ל, ויאיר עליו כל הבחינות הנ"ל, בחינת (ישעיה סא, ג): "לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר", 'פאר' דיקא, בחינת כלליות הגונין הנ"ל, בחינת שם ה', בחינת ארבעה מחין הנ"ל שהם שרש ותקון הארבע יסודות וכו', כי הכל נתהפך לטובה, בבחינת 'פאר תחת אפר' דיקא וכו'.

עין שם היטב כל זה במקומו בסימן הנ"ל, ובכמה מקומות בדברינו שדברנו בזה בחסדו יתברך, ושים לבך לזה היטב עד שתבוא לידי מעשה - לקום בחצות לילה להתאבל על מעשיך שמעכבים בנין בית־המקדש, שנחשב כאלו אתה מחריבו, ומאריך הגלות כל־כך, עד שתתחיל להסתכל על עצמך בעין האמת, עד שיאירו עליך כל התקונים הנ"ל, וכו' וכו'.