# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/67/6/

וזה בחינת מה שהזהיר בכל הארבעה פרשיות של תפלין - להגיד ולהודיע האמונה הקדושה לבנינו אחרינו, כמו שכתוב בפרשת קדש (שמות יג, ח): "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר" וכו'. וכן בפרשה שניה (שם): "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים". ובפרשת שמע והיה אם שמע הזהיר ביותר (דברים יא, יא): "ושננתם לבניך וכו', ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" וכו'. כי עקר קדשת התפלין הוא להגדיל שם ה' שהוא בחינת מאורי אור וכו' כנ"ל. ועקר הגדלת שם ה' הוא - שבכל דור ודור ידברו וישיחו בנפלאות נוראות גדלת מעשיו ונסיו ומופתיו שעשה עמנו מעולם, ואשר הוא עושה עמנו בכל דור, ולספר כל זאת לבנינו ולבני בנינו אחרינו מדור לדור לעולם, בבחינת (שמות ג, טו): "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר", וכתיב (תהלים קלה, יג): "ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור". וכמו שכתוב (שם קמה, ד): "דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו". וכתיב (שם ק, ד): "הודו לו ברכו שמו כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו".

כי 'בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים' וכו' (פסחים קטז:), שזה עקר בחינת נוראות קדשת התפלין שאנו מחיבים - להניח בכל יום ויום על הראש והזרוע, כדי לזכר בכל יום היטב היטב במחו ולבו, כי ה' הוציא אותנו ממצרים בנסים נפלאים ונוראים כאלה, כדי לגלות שמו ומלכותו וממשלתו בכל העולם, כמו שכתוב (שמות ט, טז): "ולמען ספר שמי בכל הארץ". כי מכל זה מדברים שתי פרשיות הראשונות "קדש והיה כי יביאך" מענין יציאת מצרים. ואחר־כך "שמע והיה אם שמע" לקבל עלינו עול מלכותו ואמונתו ועול מצות.

וכל זה צריכים לקבל בכל יום מחדש ממש, כמו שהזהיר (דברים ו, ו): "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך", ודרשו רבותינו ז"ל (ספרי שם): 'בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים'.

כי מי שמשים לבו להתבונן על דרכי ה' והנהגותיו ונפלאותיו, שעושה עמנו בכל דור חסדים נפלאים ונוראים על־ידי הצדיקי אמת, שמודיעים לנו אלקותו יתברך בחדושי תורתם, שמחדשים בדרכים נפלאים בכל דור, וברבוי הנסים והטובות והנפלאות שעושה עם כל אחד בפרטיות, כמו שאומרים שלוש פעמים בכל יום: "ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים" וכו'. הוא יכול לקים באמת מה שהזהירו רבותינו ז"ל: 'בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים'. וחובה על כל אחד לשיח ולספר בזה כל ימיו, כמו שכתוב (תהלים קה, ב): "שיחו בכל נפלאותיו". ולספר ולהודיע זאת לבנינו ולבני בנינו מדור לדור לעולם, כמו שכתוב (דברים ד, ט): "והודעתם לבניך ולבני בניך". וכמו שכתוב (תהלים עח, ד-ו): לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה' ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה, ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם, למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם וכו'.

וכל זה הוא בחינת תפלין, שהם בחינת שם ה' שנמשך על־ידי הצדיק האמת, שהוא בחינת הפאר והחן והיפי של כל העולם, שאנו ממשיכין עלינו הפאר הקדוש הזה, שהוא בחינת שם ה', על־ידי התפלין הקדושים כנ"ל. וזה הפאר וההדור נמשך מדור לדור, בבחינת (ישעיה מא, ד): "קורא הדורות מראש", שכל הדורות נמשכין מזה הראש בית. וכן פרש שם - 'הדורות', בחינת הדור האתרוג. והשני הפרושים אחד, כי הדור האתרוג, שהוא בחינת כנסת ישראל, שהוא בחינת כבוד הדר מלכותו - צריכין לספר בכל דור ודור ולהודיע זאת מדור לדור, כמו שכתוב שם בתהלה לדוד בכל המזמור (תהלים פרק קמה): " דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך " וכו '. עד " להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו" וכו'.