# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/67/8/

וזה בחינת השם שנותנין להתינוק בשעת המילה, כי על־ידי שחותכין ומעבירין הערלה שהיא בחינת קלפת עמלק, שהיא בחינת ההעלמה וההסתרה הנ"ל, שעל ידה היה נעלם ונסתר אור הצדיק יסוד עולם וכו' כנ"ל. ועכשיו שהעבירו ובטלו ההעלמה, אזי חוזר ונתגלה בחינת שם ה', שהוא בחינת אור הצדיק וכו' כנ"ל, ומשם נמשך שם התינוק הנמול שנקרא בשם ישראל - בשם שמברכין אותו, כי כל שמות בני ישראל הם בחינת שם ה' - שם הצדיק, כי שמו משתף בשמנו (ירושלמי תענית ב, ו).

ועל־כן אברהם אבינו שהוא ראש לנמולים כשצוה אותו ה' יתברך על המילה, אז הגדיל שמו, כמו שכתוב (בראשית יז, ד): " אני הנה בריתי אתך וכו ' ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם", הינו כנ"ל, כי מצות מילה, שעל ידה מבטלין בחינת ההעלמה הנ"ל, על־ידי־זה נגדל שם הצדיק בחינת "ולא יקרא עוד את שמך אברם כי אם אברהם", הינו שהגדיל שמו, שהוא בחינת הגדלת שם ה' כנ"ל, שזה זוכין על־ידי שבטלו ההעלמה על־ידי מצות מילה כנ"ל. ומשם ממשיכין שם התינוק הנמול - שיהיה נקרא בשם 'ישראל', שהוא בחינת שם ה' - שם הצדיק, שנגדל עתה על־ידי מצות מילה, כנ"ל.