# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1031/67/9/

וכל זה הוא בחינת פורים, ופרשת זכור שקורין מלפניו - הוא הכנעת קלפת עמלק, שהוא עקר קלפת הערלה החופה על ברית קדש, שמשם עקר ההעלמה שמתגרה תמיד להעלים אור הצדיק יסוד עולם על־ידי פגם הברית, הוא בחינת ערלה כנ"ל, שזהו בחינת (דברים כה, יח): "אשר קרך בדרך", שהוא בחינת פגם הברית, כמובא. והוא מתגבר על חלושי כח להפרידם, חס ושלום מהצדיק האמת, בבחינת (שם כה, יח): "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים". שהם החלושי כח שבישראל שרוצה להתגבר עליהם ביותר בתקף ההעלמה ולהפרידם לגמרי, חס ושלום, מהצדיק האמת, שמשם כל חיותם ותקותם לנצח.

וזה בחינת המן, ימח שמו, שרצה להתגבר בעת שנלקחה אסתר למשכב הערל, כי סבר שאשה יראת ה' נכבשה תחתם, כי כל המאורי אש יניקתם מבחינת "אשה" וכו', כידוע. על־כן שם עקר המלחמה, אבל בתקף קדשתו של מרדכי, וגם אסתר היתה צדקת גדולה - שמר אותה שלא תהיה נלכדת ביניהם, כמו שכתוב בתקוני זהר (תקון כ־כא, דף נז:): 'בגין דאח נטיר לה', אדרבא, הוציאה מביניהם כל נצוצות הקדשה, בבחינת (קהלת ח, ט): "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" וכו', שזהו בחינת מה שכתוב לעיל (אות ג): שבשרש הקדשה נכללין המאורי אש בבחינת מאורי אור, כנ"ל.

אבל המן סבר, שעכשיו יתגבר על־ידי־זה, שעל־ידי שנלקחה אסתר וכו' - יהיה לו כח להגביר מאד את המאורי־אש עד שיכלה וישרף, חס ושלום, הכל, שזהו בחינת מה שרצה להשמיד להרג ולאבד וכו' (אסתר ג, יג). והעקר על־ידי שנכשלו בבבל בנשים הנכריות בפגם הברית כל־כך, שעל־ידי־זה מתגבר ההעלמה וההסתרה כנ"ל. כי מתגברין מאורי־אש כנ"ל, ומגדל התגברותם אז רצה לכלות לגמרי, חס ושלום.

ובאמת היתה אז עת צרה גדולה וכו', כמובא. אבל הכנעתו ומפלתו היה על־ידי מרדכי שיצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדולה ומרה וילבש שק ואפר, וכן בכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים (אסתר ד, ג) - שכל זה הוא בחינת הבכיה וההספד של חצות הנ"ל, שעקר הבכיה וההספד הוא על ההעלמה הנ"ל, שעל־ידי־זה עקר חרבן בית־המקדש כנ"ל, כי גם אז עקר התגרות המן וחילותיו היה, על שראה שרוצים לחזר ולבנות את הבית־המקדש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סדר עולם רבה פרק כט). ומחמת זה התגרו בהם, להגביר, חס ושלום, המאורי אש על־ידי הפגמים הנ"ל, לכלותם לגמרי, חס ושלום, אבל מרדכי וישראל המשיכו תקון הנ"ל של בחינת חצות הנ"ל, על ידי האבלות והבכיה וההספד שבכו והספידו על הצרה הגדולה הזאת, שהוא בחינת הספד על העלמת הצדיק וכו'.

וזהו בחינת שק ואפר - 'אפר' דיקא, שבכו והתפלשו באפר על שראו תקף התגברות המאורי־אש שהם בחינת אפר כנ"ל, ועל־ידי־זה באמת זכו אחר־כך שנתהפך מהפך אל הפך, בבחינת "לשום לאבלי ציון... פאר תחת אפר" (ישעיה סא, ג) - 'פאר תחת אפר' דיקא, בחינת שנתהפכו המאורי־אש, בחינת אפר, שיניקתם מבחינת אשה אסתר, ונכללו בשרש קדשתם, בבחינת פאר ויפי והדור הצדיק, שהוא בחינת מאורי־אור, שזהו בחינת (שם ח, טו): ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו', שכל זה הוא בחינת פאר ויפי והדור הצדיק האמת, בחינת כלליות הגונין שהם בחינת תכלת וחור וכו', ותכריך בוץ וארגמן וכו'. כי התגברו בחסדו בחינת המאורי־אור מאד, בבחינת 'פאר תחת אפר' כנ"ל.

כי מרדכי הוא בחינת הראש בית הנ"ל, בחינת (שמות ל, כג): "ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור", שהוא בחינת מרדכי מן התורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין קלט:). כי הראש דקדשה בחינת מחין הנ"ל, הם בחינת בשמים, בחינת ריח טוב, שהוא חיות הנשמה, שהיא בחינת המחין, בחינת (איוב לב, ח): "ונשמת שדי תבינם". ועל־כן על־ידי ה'בשמים ראש' האלו נמשח המשכן וכל כליו ונתקדשו בקדשתם, כי כל קדשת המשכן והבית־המקדש הוא על־ידי הצדיק הראש בית הנ"ל, שהוא בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש וכמבאר בהתורה הנ"ל.