# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/62/5/

וזהו בחינת שמתעטפין ביום הכפורים בטלית מבעוד יום (ארח חיים סימן יח סעיף יא). כי כפרת יום הכפורים הוא בבחינת ציצית, שהם בחינת "איה מקום כבודו" שאומרים ביום הכפורים בכל הקדשות, כי יום הכפורים, הוא בחינת 'כתר', בחינת 'איה', בחינת 'בראשית מאמר סתום' שכולל כל העשרה מאמרות, כי יום הכפורים כלליות עשרת ימי תשובה, שהם בחינת עשרה מאמרות.

וזהו בעצמו בחינת התשובה והכפרה של יום הכפורים על־ידי בחינת 'איה', שעל־ידי בחינה זו יוצאין ועולין מכל הקלפות ונתכפרין כל העונות, בבחינת "איה השה לעולה" כנ"ל, שנתגלה ביום הכפורים, שאז נראה אפרו של יצחק לפני השם־יתברך, כמובא (רש"י בראשית כב יד), דהינו בחינת "ואיה השה לעלה" כנ"ל. ועל־כן אז מתעטפין בציצית כל היום כלו, כי כל זה הוא בחינת ציצית, שהם בחינת "איה השה לעלה", כנ"ל.

וזהו בחינת טלית של רצון, שנתעטף השם־יתברך וסדר שלש עשרה מדות של רחמים לפני משה (ראש־השנה יז:), כי הציצית הם בחינת 'איה' ששם רחמים ורצון וכפרה, כמובא וכנ"ל: