# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/63/19/

וזה בחינת סעדה שלישית של שבת, שהיא בשעת המנחה, שהיא כנגד בחינת יעקב, שעל־ידי־זה זוכין לנחלה בלי מצרים שהוא נחלת יעקב, שהוא בחינת למעלה מהמקום כנ"ל. ועל־כן אז הוא הסתלקות משה רבנו, עליו השלום, ואז מתגלה רעוא דרעוין (זהר יתרו פח:). כי משה רבנו ויעקב אבינו הם בחינה אחת, כמו שכתוב בזהר הקדוש (תקוני זהר כט.; קא.).

כי זה בחינת קבורת משה, עליו השלום, שהיה בבחינת למעלה מהמקום, בבחינת (דברים לד, ו): "ולא ידע איש את קברתו", כי הוא למעלה מהמקום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה יד.) על קבורת משה: 'עליונים נדמה להם למטה, תחתונים נדמה להם למעלה', שזהו בחינת 'למעלה מן המקום', ועל־כן לא נודע מקומו איה.

ועל־כן אז הוא עת רצון גדול בשבת במנחה, כי למעלה מהמקום, בחינת מקומו של עולם - שם הוא רצון גדול ורחמים גדולים, כי דנים את הכל ברחמים לכף זכות וכו' כנ"ל. ועל־כן אז בשבת במנחה כשאומרים (תהלים סט, יד): "ואני תפלתי וכו' עת רצון" - אז מתעטפים בציצית (פרי־עץ־חיים, שבת פרק כב), כי ציצית הם בבחינת למעלה מהמקום, שעל־ידי־זה נמשך רצון גדול, כנ"ל.

וזה בחינת ציצית של צמר, שהם מרמזים על רחמים גדולים (זהר נשא קלז. לקוטי מוהר"ן סימן קה) ורצון גדול מאד, בחינת טלית לבן שנתעטף בו הקדוש־ברוך־הוא וסדר לפני משה שלש עשרה מדות של רחמים (ראש־השנה יז:). וזה בחינת (דניאל ז, ט): "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא" (לבושו כשלג לבן ושער ראשו כצמר נקי), שמשם נמשכין אורות הציצית, כמובא (עץ־חיים שער טז, פרק ה) - שהם בחינת רחמים גדולים. כי ציצית הם בבחינת כסא הכבוד, מקומו של עולם, שעל־ידי־זה נמשך רחמים ורצון גדול, כנ"ל.

וזה בחינת (שם): "חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב, לבושיה כתלג חור" (הייתי רואה שכסאו מרומם ועתיק הימים יושב, לבושו כשלג לבן) וכו' - כי הציצית תקון הלבושין הם בבחינת כסא הכבוד, והם דנים הכל לכף זכות ברחמים גדולים כנ"ל. וזה בחינת (ישעיה א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו", בחינת חוט של תכלת המלבין עונות ביום הכפורים, כי הציצית הם בבחינת 'מקומו של עולם' ודנים את הכל לכף זכות, ועל־ידי־זה נמחלין כל העונות וכו', כנ"ל: