# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/63/2/

ולאחוז בכסא כבודו יתברך צריכין לשמר היראה שבלב (קדושין לב:), שהוא בחינת בנין ירושלים. וזה נעשה על־ידי תקון שלש תאוות הנ"ל, שהם בחינת שלש משמרות של הלילה, שנתתקנין על־ידי הדעת שנמשך בשלשה רגלים.

וזה בחינת ציצית, שהוא בחינת תקון היראה שבלב, בבחינת (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם". וזה בחינת הל"ב חוטין שבציצית, כי הם מתקנין את היראה שבלב. כי על־ידי הציצית נשמר הלב מפגם התאוות הנ"ל, בבחינת: "ולא תתורו אחרי לבבכם" וכו', ועל־ידי־זה נשמר היראה שבלב כנ"ל, כי על־ידי חוטי הציצית נמשך הדעת שבשלשה רגלים - לתקן שלש תאוות הנ"ל. וזה בחינת שלש פעמים ציצית שנזכר בפרשת ציצית, כנגד שלש רגלים שמהם נמשך הדעת לתקן שלש תאוות הנ"ל, התלוים בלב, שזהו בחינת ציצית כנ"ל.

ועל־כן אין ציצית נוהגין בלילה אלא ביום (מנחות מג.), כי הלילה זה בחינת חשך, בחינת פגם שלש התאוות הנ"ל, שהם בחינת שלש משמרות של הלילה כנ"ל, ובכל יום ויום צריכין להמשיך הדעת משלש רגלים הנ"ל לתקן שלש משמרות של הלילה, בחינת שלש תאוות הנ"ל. וזה בחינת אור יום, שהוא בחינת אור הדעת שנמשך בכל יום משלש רגלים כנ"ל, כי הרגלים נקראים 'יום טוב', ועקר האור יום הוא בחינת 'טוב', בבחינת: "וירא אלהים את האור כי טוב" (בראשית א, ד), כי האור הוא בחינת חסד, בחינת דעת, שנמשך מבחינת שלש רגלים, מבחינת 'יום טוב', שמתקן שלש תאוות הנ"ל, שעל־ידי־זה מאיר היום ונדחה החשך של לילה שהוא בחינת פגם שלש תאוות הנ"ל.

וזה זוכין בכל יום על־ידי שעוסקים בתורה בלילה, דהינו על־ידי שקמים בחצות לילה ועוסקים בתורה. כי כל אחד צריך לקום בחצות לילה כדי לשבר את הלילה, לשבר שלש משמרות הנ"ל, כי חצות הוא בחינת נקדה האמצעית של הלילה, תקף חשכת לילה, וכשמשברין את הלילה וקמים בחצות, על־ידי־זה משברין ומבטלין כל בחינת השלש משמרות הנ"ל, שהם בחינת שלש התאוות כנ"ל. ועל־כן עוסקים אז בתורה - כדי להמשיך הדעת לתקן שלש תאוות הנ"ל.

ועל־כן אז בחצות מתאבלין על חרבן בית־המקדש, כי עקר הדעת נמשך מהבית־המקדש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לג.): 'כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית־המקדש בימיו', וכמובא בדברי רבנו ז"ל כמה פעמים (סימנים ו, יג ועוד).

ועל־כן בשלש רגלים צריכין לעלות לבית המקדש, כדי להמשיך משם הדעת לתקן שלש תאוות הנ"ל. ועל־כן בחצות הלילה שהוא כלליות הלילה, ואז עוסקים לתקן שלש תאוות הנ"ל, שהם בחינת שלש משמרות של הלילה, על־כן עוסקים אז בבנין בית־המקדש, כי מתאבלין אז על חרבן בית־המקדש, ועל־ידי־זה זוכין לראות בבנינו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תענית ל:), נמצא, שעל־ידי שמתאבלין על חרבן בית־המקדש על־ידי־זה עוסקים בבנינו, ועל־ידי זה ממשיכין אז הדעת לתקן שלש משמרות, בחינת שלש מדות הנ"ל.

ועל־ידי־זה זוכין בבקר לאור יום שנמשך מאור הדעת שנמשך בכל יום משלש רגלים כנ"ל, בבחינת (חגיגה יב:): 'כל העוסק בתורה בלילה מושכין עליו חוט של חסד ביום', וחסד הוא הדעת, כמובא במקום אחר כמה פעמים (סימנים יג, ה, נו, ז; ספר המדות המתקת דין לד). כי זוכין בבקר לאור יום, שהוא אור הדעת הנמשך מבחינת 'יום טוב', משלש רגלים, על־ידי שקמים בחצות ומשברין שלש משמרות הנ"ל, שהם בחינת שלש מדות כנ"ל.

ועל־כן תכף בבקר ממשיכין זה האור של הדעת על־ידי חוטי הציצית, שהם בחינת 'חוט של חסד' הנ"ל שנמשך בבקר על־ידי עסק התורה בלילה, על־ידי ששוברין את הלילה, שהוא בחינת שלש מדות הנ"ל, ועוסקין בתורה בלילה להמשיך הדעת מבית־המקדש, על־ידי־זה זוכין בבקר ל'חוט של חסד', בחינת חוטי הציצית, שעל ידם מקבלין אור הדעת משלש רגלים כנ"ל.

כי ציצית הם בבחינת 'רגלים', בבחינת (תהלים פה, יד): "צדק לפניו יהלך", שזהו בחינת שלש רגלים שאז הולכין לעלות לרגל, כמו שכתוב (דברים טז, יז): "שלש פעמים בשנה יראה" וכו', שזה בחינת "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו", כמובא במקום אחר (סימן ל' אות ה'). וזה בחינת ציצית, בחינת (איוב כט, יד): "צדק לבשתי וילבשני".

וזה בחינת שמונה חוטים שיש בכל אחד מהציצית, וכל חוט צריך להיות שזור (ארח חיים סימן יא סעיף ב) ואין שזירה פחות משתים, כמו שלמדו רבותינו ז"ל (ספרי פרשת שלח; מנחות לח) מפסוק: (במדבר טו, לח): הכנף פתיל" וכו'. נמצא, שבכל אחד מהציצית יש ששה עשר חוטים, דהינו שמונה חוטים שזורים, כנגד הימים שיש בשלש רגלים שהם ששה עשר ימים, כי פסח שבעה ימים ושבועות יום אחד ושמונת ימי החג, בבחינת (קהלת יא, ב): "תן חלק לשבעה וגם לשמונה", שדרשו רבותינו ז"ל (ערובין מ:) על רגלים.

ועל־כן עקר הציצית הם שמונה חוטים, כנגד שמונת ימי חג הסכות שהוא המספר המרבה ביותר של ימי הרגלים, ונכלל בתוכו גם כן שבעת ימי הפסח ויום השבועות. גם שמונת ימי הסכות הם האחרון שברגלים, כנגד יעקב שכלול מכל האבות, כי אז בסכות נשלם הארת של כל השלש רגלים, והוא כלול מכלם. ועל־כן יש שמונה חוטים בהציצית, וכנ"ל: