# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/63/21/

וזה בחינת הקשרים והכריכות של הציצית - כדי לסתר ולשבר ולהמתיק כל הקשרים של הסטרא אחרא. כי המקום שהוא בחינת עשיה, בחינת צמצום, בחינת חמר גשמי, זה בחינת קשר, שנתקשר הדבר ונתצמצם כל־כך עד שנעשה חמר גמור. ועל־כן חמר לשון קשר, כמו שאמרו: 'רבי שמעון היה דורש מקרא זה כמין חמר', ופרש רש"י (קדושין כב:): 'כמין קשר', כמובא זה (עין דגל מחנה אפרים פרשת פנחס).

כי החמר, שהוא בחינת המקום - הוא בבחינת קשר, ומשם מבחינת המקום, בחינת צמצום, בחינת קשר - משם נמשכין כל הקשרים של הסטרא אחרא, שמי שאינו נשמר מהם הוא נלכד חס ושלום בקשריהם אשר הם קושרים עליו בכל יום, בבחינת (תהלים קמ, ו): "חבלים פרשו לי רשת" וכו', כי בכל מקום שהאדם נלכד, חס ושלום, באיזה חטא או מכשל זה בחינת קשר, בבחינת (שם קז, י): "אסירי עני וברזל".

וזה בחינת אסור, שכל העברות נקראים 'אסור' - לשון קשר, כי על־ידי־זה נתקשר, חס ושלום, "כצפרים האחזות בפח" (קהלת ט, יב), רחמנא לצלן, וצריך לבקש מהשם־יתברך לצאת מקשריהם.

וזה בחינת הקשרים והכריכות של ציצית, שיש בהם כמה קשרים כפולים וכריכות על כריכות, כדי לסתר ולהמתיק ולבטל על־ידי־זה כל הקשרים והכריכות שלהם. כי ציצית היא בבחינת מקומו של עולם, ושם כל המקומות של העולם, שהם בבחינת קשרים, בחינת חמר כנ"ל, ועל־כן שם נמתק הכל וכנ"ל.

וכל מי שנלכד, חס ושלום, באיזה מקום שהוא, אפלו במדרגה התחתונה מאד, ששם נתקשר, חס ושלום, בכמה מיני קשרים, עד שנדמה לו שאי אפשר לצאת משם מחמת רבוי הקשרים שנתקשר ונכרך שם מאד, רחמנא לצלן, אף־על־פי־כן, על־ידי הציצית שהם מקומו של עולם ושם כל השרשים של כל הקשרים שבעולם, שהם בבחינת מקום, בחינת חמר כנ"ל, וזה בחינת רבוי הקשרים והכריכות שיש בציצית, ועל־כן שם נמתק הכל, כל מיני קשרים וכריכות של הסטרא אחרא שבעולם, הכל נמתק ונתבטל על־ידי הכריכות והקשרים של הציצית, שהם בבחינת מקומו של עולם, כי אין הדין נמתק אלא בשרשו וכו', וכנ"ל.

ועל־כן הם ל"ט כריכות (שלחן ערוך ארח חיים סימן יא, סעיף יד), בחינת ט"ל אורות היוצאים משלש אותיות ראשונות של השם (תקוני זהר יב.), שהם בחינת שלשה אבות, בחינת שלש רגלים, כמובא (טור ארח חיים סימן תיז) - שמשם יוצאין הציצית כנ"ל. כי ט"ל אורות הם בחינת קדשת שבת (זהר פנחס רמג:), הפך ל"ט מלאכות של ימי החול, שהם זהמת הנחש, כמובן בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן נו אות ט').

כי ל"ט מלאכות הם בחינת זהמת הנחש שמשם נמשכין כל החטאים, שהם בבחינת קשרים של הסטרא אחרא כנ"ל, כי כל הל"ט מלאכות הם בבחינת קשרים, כי המלאכה היא בחינת קשר וצמצום, בבחינת (נחמיה ג, לח): "ותקשר כל החומה עד חציה". ושבת היא בחינת למעלה מהמקום כנ"ל, ואז נתבטלין כל הל"ט מלאכות שהם בחינת קשרים, בחינות צמצום, בחינת גשמיות המקום כנ"ל.

ועל־כן ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן (שבת מט:), ששם היו כל הל"ט מלאכות, כי ל"ט מלאכות שהיו במשכן היו בבחינת ט"ל אורות הנ"ל, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן יא), ועל־ידי ל"ט מלאכות המשכן נמתקו ונתבטלו כל הל"ט מלאכות שהם זהמת הנחש, שהם בחינת צמצומים, בחינת מקום. כי המשכן, שהוא בחינת הבית־המקדש, היה בחינת 'למעלה מן המקום', בבחינת 'מעט מחזיק את המרבה' כנ"ל, כי שם במשכן היה הארון שהוא בבחינת 'מעט מחזיק את המרבה' כנ"ל. וזה בחינת ל"ט כריכות שבציצית - כדי לבטל כל הכריכות והקשרים שלהם על־ידי ל"ט כריכות שבציצית, שהם בחינת ט"ל אורות, שהם בחינת מקומו של עולם, כנ"ל.

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה כא, ה): 'עשה אדם חבילות חבילות עברות - יעשה כנגדן חבילות חבילות של מצות', כי העברות, חס ושלום, הם בחינת חבילות וקשרים, וצריכין לעשות כנגדן חבילות של מצות - כדי לסתר קשריהם על־ידי החבילות והקשרים שבקדשה, וזה בחינת הכריכות והקשרים של הציצית, כנ"ל: