# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/63/26/

שיך לעיל (אות יז) מלוי פגימת הלבנה הוא בחינת תקון המקום - להעלות בחינת המקום לבחינת 'למעלה מן המקום' וכו' כנ"ל. וזה שכתב שם בהתורה הנ"ל, שהשם־יתברך שהוא מקומו של עולם ויודע מקום כל אחד ואחד - על־כן קבע ברחמיו יום הדין של ראש־השנה בראש חדש שהוא תקון פגימת הלבנה וכו', עין שם היטב. כי דיקא בראש חדש שאז השם־יתברך מתחרט על שמעט את הלבנה - ועל־ידי־זה נמשך תקון בכל ראש חדש לפגימת הלבנה, ותקון פגימת הלבנה הוא בחינת תקון המקום לעלות לבחינת למעלה מן המקום כנ"ל.

נמצא, שבראש חדש שהוא תקון פגימת הלבנה, מאיר השם־יתברך בחינת 'למעלה מן המקום', שהוא בחינת תשובה, בחינת תקון לכל החטאים וכו', כנ"ל באריכות, ועל־כן הוא חסד גדול שקבע יום הדין בראש חדש בעת תקון פגימת הלבנה, כי אז מאיר בחינת 'למעלה מן המקום' כנ"ל, שעל־ידי זה עקר התקון כנ"ל, כי על־ידי־זה השם־יתברך דן את הכל ברחמים כפי מקומו, בבחינת 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו' וכנ"ל, כי הוא יתברך מקומו של עולם וכו', כי גם תקון פגימת הלבנה הוא על־ידי בחינת 'למעלה מן המקום', וכנ"ל: