# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/63/4/

ועל־ידי השלש רגלים שמתקנין היראה שבלב, על־ידי־זה נברא המלאך המשפיע נבואה, בחינת (בראשית מח, טז): "המלאך הגאל אותי מכל רע" וכו', ועל־ידי־זה זוכין לתפלה שהוא 'דבר ה'' וכו', עין שם. שלש רגלים שמאירין לתפלה, זה בחינת 'תלת גונין דעינא ובת עין', כי שלש רגלים הם כנגד שלשה אבות, שהם בחינת 'תלת גונין דעינא' (תקוני זהר תקון ד, יח:), והתפלה היא בחינת 'מלכות דוד' (סימן מט) שהוא ברגל רביעי (זהר ואתחנן רסב:), שהוא בחינת 'בת עין', כמובא (תקוני זהר דף קמה.). וזהו בעצמו בחינת "המלאך הגואל" שנמשך מהשלש רגלים כנ"ל, כי המלאך הוא בחינת השכינה, כמו שכתב רבנו ז"ל שם בסוף המאמר הנ"ל, שהיא בחינת 'מלכות'. ועל־כן על־ידי בחינת זה המלאך עקר תקון התפלה שהיא גם כן בחינת 'מלכות' כנ"ל.

וזהו בחינת הארבע ציצית, בחינת 'תלת גונין דעינא ובת עין', בחינת "וראיתם אתו" הנאמר בציצית. כי עקר הארת השלש רגלים הוא להאיר ב'בת עין', בבחינת 'מלכות', שהיא בחינת ד', שעקר עליתה היא בשלש רגלים, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן ל). וזה בחינת הארבע ציצית, כי על־ידי השלש רגלים שהם 'תלת גונין דעינא' המאירין ב'בת עין', על־ידי־זה יוצאין ד' ציצית, שהם בחינת 'מלכות', בחינת ד', כמובא, וכנ"ל: