# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/65/1/

וזה בחינת ציצית, כי ציצית הוא בחינת החוט של חסד שנקלע ונשזר מן השבעים ושתים נימין, שעליהם יתנגן השיר של חסד שיתער לעתיד (תקוני זהר דף נא:), שזהו הקול המשקה את הגן, ששם גדלים כל היראות וכל הריחות, שעל־ידי הקול הזה דיקא יכול המוכיח להוכיח את ישראל ולא יקלקל בתוכחתו, אדרבא, יתן ויוסיף ריח טוב בנשמתם על־ידי תוכחתו בקול הזה, שזהו בחינת התוכחה של משה שהוכיחן על מעשה העגל, שעל־ידי תוכחתו הוסיף ונתן בהם ריח טוב, בבחינת (שיר־השירים א, יב): "נרדי נתן ריחו" - 'עזב לא נאמר אלא נתן' וכו' (שבת פח:) , עין שם כל זה היטב.

ומחוט של חסד הזה נמשך אור חוטי הציצית הקדושים, כי חוטי הציצית בכללם עולים שבעים ושנים, כמובא (פרי־עץ־חיים שער הציצית פרק ה). כי הם שלשים ושנים חוטין שכל חוט כפול משנים, כי צריכין להיות שזורין, ושני פעמים שלשים ושנים הוא ששים וארבעה, והשמנה חוטים בעצמם, סך הכל עולה שבעים ושתים, כמנין 'חסד' הנ"ל, הינו כי חוטי הציצית נמשך קדשתם מאור החוט של חסד הנ"ל, שנקלע ונשזר משבעים ושתים נימין, שהם בחינת הסטריניס (המיתרים), שעליהם יתנגן השיר של חסד של לעתיד כנ"ל, וכמבאר בהתורה הנ"ל, עין שם.

כי ציצית הם בבחינת תוכחה, שמוכיחין את האדם שיקים מצותיו יתברך ולא יתור אחר תאות לבו ועיניו, כמו שכתוב בציצית (במדבר טו, לט): "וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם" וכו', וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות מג:): 'לפי שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד' וכו'.

 נמצא, שהציצית נתנו כדי להזכיר ולהוכיח את האדם שלא יתור אחר לבו ועיניו, רק יקים את כל מצות ה' וכו', הינו כנ"ל, כי חוטי הציצית הם בבחינת החוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת קול המוכיח - שעל־ידי־זה דיקא יכול להוכיח ולהוסיף ריח טוב בהנשמות וכו', כנ"ל: