# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/65/10/

כִּי הַבְּגָדִים שֶׁלָּבַשׁ יַעֲקֹב אָז - הֵם הָיוּ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אַחַר הַחֵטְא (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק כד), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, כא): "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם". וּמֵאֵלּוּ הַבְּגָדִים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְאָדָם - מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּגָדִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַבְּגָדִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בְּמִצְוַת צִיצִית שֶׁתְּלוּיָה בַּבְּגָדִים, שֶׁהוּא חִיּוּת וְשֹׁרֶשׁ וְתִקּוּן כָּל הַבְּגָדִים שֶׁבָּעוֹלָם.

כִּי אַחַר הַחֵטְא עָשָׂה לָהֶם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּגָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'צִיצִית', שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַבְּגָדִים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבְּגָדִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הִגְבִּיר מְזוֹנָא דְּגוּפָא, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת (שָׁם): "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם", שֶׁהַתִּקּוּן לְזֶה הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קוֹל הַנַּ"ל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אֶת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא" (בְּרֵאשִׁית ג, י) הַנֶּאֱמַר שָׁם.

וְזֶהוּ שֶׁמְּדֻקְדָּק עַתָּה הֵיטֵב סִיּוּם הַפָּסוּק - "כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא", הַיְנוּ שֶׁאָמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן: כִּי עֵירֹם אָנֹכִי עַתָּה, כִּי עַכְשָׁיו אַחַר הַחֵטְא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא עֵירֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם פָּסוּק ז): "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם", כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְמַלְבּוּשִׁים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ב, כה): "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרֻמִּים" וְכוּ'.

כִּי קֹדֶם הַחֵטְא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִפְגַּם הַדַּעַת - הָיוּ יְכוֹלִים לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאָם יִתְבָּרַךְ בִּפְנִימִיּוּת הַדַּעַת, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי לְבוּשִׁים דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבָחִים וּתְאָרִים הַבָּאִים עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה, כִּי הָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד וְכוּ', שֶׁיְּקֻיַּם (יְשַׁעְיָה ל, כ): "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ", שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהִתְלַבֵּשׁ כִּבְיָכוֹל בְּכַנְפֵי הַלְּבוּשִׁים.

אֲבָל אַחַר הַחֵטְא שֶׁפָּגְמוּ בַּדַּעַת וְנִתְגָּרְשׁוּ מִגַּן עֵדֶן, וְאֵין יוֹדְעִין דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, עַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ דֶּרֶךְ כַּמָּה לְבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים, שֶׁצְּרִיכִין דַּיְקָא לְסַלֵּק הַדַּעַת וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּלְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי אֱמוּנָה, שֶׁהֵם כָּל הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים.

כִּי עַכְשָׁיו אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין כַּנַּ"ל, וְאֵלּוּ הַלְּבוּשִׁין נִתְתַּקְּנִין עַל־יְדֵי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: "אֶת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן", זֶה בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם: "כִּי עֵירֹם אָנֹכִי", "עֵירֹם" דַּיְקָא, כִּי עַכְשָׁיו אֲנִי צָרִיךְ לְבוּשִׁים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן חָמַלְתָּ עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ וְהִמְשַׁכְתָּ עָלַי אוֹר הַצִּיצִית שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַנַּ"ל, בְּחִינַת "אֶת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן" וְכוּ'.

וְאָז אַחַר הַחֵטְא, שֶׁעָסַק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְתַקְּנָם - עָשָׂה לָהֶם לְבוּשִׁים, בְּחִינַת: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים וְכוּ' וַיַּלְבִּישֵׁם", הַיְנוּ שֶׁהִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם אוֹר הַצִּיצִית, שֶׁהֵם עִקַּר תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הָרֵיחַ הַטּוֹב וְנִכְנַע 'מְזוֹנָא דְּגוּפָא', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֲקֵב עֵשָׂו'.

וְאֵלּוּ הַבְּגָדִים לָבַשׁ יַעֲקֹב אָז, כִּי יַעֲקֹב תִּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי 'שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן' (בָּבָא מְצִיעָא פד.), כִּי הוּא הִמְשִׁיךְ הַקּוֹל הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת "הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֶעֱלוּ הַבְּגָדִים רֵיחַ טוֹב, בְּחִינַת "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה הִכְנִיעַ וּבִטֵּל אֶת מַאֲכָלֵי עֵשָׂו, שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מְזוֹנָא דְּגוּפָא', וְהֵבִיא הוּא מַטְעַמִּים לְאָבִיו "כַּאֲשֶׁר אָהֵב" מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וְלֹא "כַּאֲשֶׁר שָׂנֵא" מִפִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן כא, נא.). כִּי מַאֲכָלֵי יַעֲקֹב הֵם בְּחִינַת 'מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא' שֶׁהִגְבִּיר אָז עַל 'מְזוֹנָא דְּגוּפָא', כִּי יַעֲקֹב זָכָה לְהַגְבִּיר הָרֵיחַ הַטּוֹב עַל־יְדֵי "הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב", בְּחִינַת: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה" וְכוּ', כַּנַּ"ל: