# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/65/16/

וזהו בחינת כוס של ברכת המזון - כי אנו צריכין להעלות ולברר אכילתנו שיהיה בבחינת מזונא דנשמתא, שזה זוכין על־ידי השיר הנ"ל, כנ"ל. ועל־כן עקר ברכת המזון הוא על־ידי ארץ ישראל, כמו שכתוב (דברים ח, י): "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה" וכו'. כי ארץ־ישראל הוא על־ידי 'כח מעשיו', בחינת "בראשית ברא אלקים" וכו' - אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה וכו', כמבאר כל זה שם בהתורה הנ"ל, עין שם.

ומבאר שם, שארץ־ישראל וחדוש העולם לעתיד הם בחינה אחת, שמשם נתעורר השיר הנ"ל, שעל־ידי־זה מתגבר מזונא דנשמתא, ועל־כן אחר האכילה שאנו צריכין לברר האכילה שתהיה בבחינת מזונא דנשמתא, על־כן אנו מברכין אותו יתברך על הארץ הטובה שהוא ארץ ישראל. ועל־ ידי־זה אנו ממשיכין עלינו קדשת ארץ ישראל, ועל־ידי־זה נתעורר השיר שיתער לעתיד כשיחדש את עולמו בבחינת ארץ ישראל, כמו שכתוב שם. ועל־ידי התעוררות השיר הזה זוכין להגביר מזונא דנשמתא על מזונא דגופא.

ועל־כן צריכין לברך ברכת המזון על כוס יין, בבחינת 'אין אומרים שיר אלא על היין', כי אי אפשר לעורר השיר הנ"ל כדי לזכות לבחינת מזונא דנשמתא. כי אם על־ידי היין דקדשה, שהוא בחינת ברור המדמה, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה. ועל־ידי־זה נתעורר השיר הנ"ל, כנ"ל: