# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/65/18/

ועל־כן חם שקלקל בשעת השכרות של נח (פסוק כד), כי חם הוא בחינת היצר הרע - זהמת הנחש, שרוצה להתגבר בשעת השכרות דיקא, בשעת בלבול המדמה, שהוא זהמת הנחש (תקוני זהר תקון יח, לז.), שמשם עקר אחיזתו.

על־כן כשהקיץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן - כי ידע כל כונתו עד היכן הדבר מגיע, שכל כונת הסטרא אחרא כדי להגביר זהמת הנחש, בלבול המדמה, שעל־ידי־זה, חס ושלום, נתבלבלה האמונה הקדושה, כדי להתגבר על ארץ ישראל, שהוא בחינת אמונת חדוש העולם.

ועל־כן באמת היתה ארץ־ישראל כבושה תחת יד כנען כמה וכמה שנים - שהוא מזרעו של חם, על־כן נח שהבין כל זאת, בחינת וידע את אשר עשה לו בנו הקטן - על־כן קלל את חם: ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו - 'עבד' דיקא, שהוא בחינת התגברות השנה הבא מבלבול המדמה, כי 'עשרה קבין שנה ירדו לעולם תשעה נטלו עבדים' (קדושין מט:), הינו שנח קלל אותו במה שקלקל ופגם, שיהיה נמשך עליו העבדות, שהוא בחינת השנה, בחינת בלבול המדמה שנמשך מזהמת הנחש שנתקלל: "ארור אתה", שזהו בחינת ארור כנען, כמו שכתוב בזהר הקדוש (תקוני זהר תקון יח, לז.) שהם בחינה אחת, עין שם.

וזהו ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד למו - 'ברוך ה' אלהי שם', שממנו יצאו ישראל שהם מיחדים שמו תמיד ומגלין אלקותו יתברך ומאמינים בחדוש העולם, שזהו עקר קדשת ארץ ישראל. ועל־כן להם מגיע ארץ ישראל,

ועל־כן: ויהי כנען עבד למו - שכנען יכנע ויתבטל לפניהם, הינו שהתנבא שעתידין ישראל בני שם לכבש את ארץ־ישראל מתחת יד כנען, וכנען יפל לפניהם ויהיה עבד להם, שכל זה הפך כונת חם, שרצה להגביר המדמה המבלבל כדי להתגבר, חס ושלום, על קדשת ארץ ישראל, שהוא בחינת אמונת חדוש העולם שנמשך מברור המדמה כנ"ל.

ועל־כן קללו במה שפגם - שבו בעצמו תדבק הזהמא, בחינת עבדות ושנה, וישראל יכבשו את ארץ־ישראל מידו ויגלו אלקותו לכל באי עולם, בחינת ברוך ה' אלהי שם, כמו שפרש רש"י שם, שעתיד לשמר הבטחתו לזרעו לתת להם את ארץ כנען וכו', הינו כנ"ל.

כי קדשת ארץ־ישראל היא בחינת ברור המדמה, שהוא הפך זהמת חם וכנען, שהם בחינת עבדות ושנה הרבה הבא מבלבול המדמה הנ"ל, הינו שהתנבא שלא תתקים מחשבתו הרעה של חם, שהוא היצר הרע והסטרא אחרא, כי עתידין ישראל בכח משה רבנו לכבש ארץ־ישראל, ויגלו האמונה הקדושה לכל באי עולם, וכנ"ל: