# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/65/25/

וזה בחינת (אסתר ח, טו): והעיר שושן צהלה ושמחה. ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו' - כי גדלת מרדכי, שהוא הנס הגדול והנורא מאד של פורים, הכל היה על־ידי בחינת התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח, שעל־ידי־זה מכניעין את עמלק, שהוא המן הרשע, ימח שמו, כמבאר שם בהתורה הנ"ל, שזהו בחינת קריעת ים סוף ומלחמת עמלק וכו', עין שם.

ועל־כן היה עקר הנס על־ידי שנלקחה אסתר לבית המלך, כי לקיחת אסתר לבית אחשורוש זהו בחינת התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח הנ"ל, שזהו בחינת לקיחת שרה לבית אבימלך ופרעה כנ"ל, רק שם היה רק לפי שעה קלה, כי אז לא היה קטרוג ודין גדול כל־כך כמו בימי אחשורוש בקום עלינו אדם בליעל המן הרשע, ימח־שמו, שהוא עמלק, שהוא זהמת הנחש בעצמו, אשר השם־יתברך בעצמו לוחם עמו תמיד בשביל ישראל, כמו שכתוב (שמות יז, טו): "מלחמה לה' בעמלק מדור דור".

ומחמת תקף הדין שהתגברה זהמת הנחש מאד, שהוא המן הרשע, ימח־שמו, כנ"ל - על־כן הכרחה אסתר שתהיה נתפסת לבית המלך. וגם הוא לא נגע בה, כמובא בתקונים (תקון כא, נז:; ובזהר כי תצא רעו.). ובגדל כחה הוציאה מהסטרא אחרא כל הקדשות והנצוצות הקדושות, עד שהסטרא אחרא, שהוא המן וביתו - נפלו במפלה שאין לה תקומה.

ונתן כל ביתו ורכושו למרדכי היהודי, שכל זה היה על־ידי הצדקת אסתר המלכה, כמו שכתוב (אסתר ח, ב): ותשם אסתר את מרדכי על בית המן - ועל־ידי־זה עלו כל נצוצות הקדושים המלבשים בהעשירות שהיה כבוש אצל הסטרא אחרא אצל המן וביתו, ימח־שמם, כלם חזרו ועלו אל הקדשה למרדכי היהודי, שכל זה נעשה על־ידי בחינת התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח שעמדה בבית הבליעה שלהם, שעל־ידי־זה הוא מפלת המן־עמלק כנ"ל, שזהו בחינת לקיחת אסתר לבית המלך, כנ"ל לענין שרה.

ועל־כן היה הנס על־ידי נדוד השנה, כמו שכתוב (שם ו, א): בלילה ההוא נדדה שנת המלך - שאז התחיל עקר תקף הנס, כי נדוד השנה זה בחינת ברור המדמה, כי כשהמדמה מברר היטב - אין צריכין לישן, כי עקר השנה הוא בשביל לברר המדמה, אבל כשהמדמה מברר - אין צריך שנה, ועל־ידי התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, שהוא בחינת לקיחת אסתר לשם כנ"ל, על־ידי־זה נתברר המדמה, כמבאר בתורה הנ"ל כנ"ל.

ועל־כן היה אז נדוד השנה, שזה נמשך מברור המדמה כנ"ל, ועל־ידי־זה היה תקף הנס, כי עקר הנס של פורים הוא להכניע עמלק שהוא עקר הכפירות והאפיקורסות, כמבאר במקום אחר (לקוטי תנינא סימן יט), ולגלות אמונת חדוש העולם, כמבאר בדברי רבנו ז"ל (שם) על פסוק (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה" הנאמר במלחמת עמלק, שעקר מפלת עמלק הוא על־ידי התגלות האמונה הקדושה, ועל־כן היה עקר מפלת המן־עמלק על־ידי נדוד השנה, שהוא בחינת ברור המדמה, שעל־ידי־זה נתגלה האמונה הקדושה כנ"ל, שזהו עקר מפלת עמלק והמן כנ"ל. ועל־ידי כל זה זוכין לאור הציצית כנ"ל.

וזהו ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת (אסתר ח, טו־טז) - זה בחינת ציצית שיש בהן תכלת, שהם עקר תקון ונוי כל המלבושי כבוד, הינו שאז נתגלה על מרדכי אור הציצית, שהוא בחינת לבוש מלכות תכלת וחור וכו', כי על־ידי התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, על־ידי־זה הוא מפלת המן, ונתגלה האמונה הקדושה וכו', עד שזוכין לחוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת אור הציצית, שהוא בחינת לבוש מלכות תכלת וחור וכו', כנ"ל.

וזהו ליהודים היתה אורה ושמחה וכו', והעיר שושן צהלה ושמחה (אסתר ח, טו־טז) - בחינת תקף השמחה של הפורים, כי עקר השמחה נמשך מבחינת חוט של חסד הנ"ל, שהוא בחינת לבוש מלכות תכלת וכו', בחינת ציצית כי החוט של חסד הנ"ל, הוא בחינת הנגון שלעתיד, שמשם כל השמחות כנ"ל. וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יג.): 'אסתר חוט של חסד משוך עליה', כי זכתה לחוט של חסד הנ"ל, כנ"ל: