# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/65/5/

כי מבאר בסוף התורה הנ"ל על פסוק (תהלים פא, ד): "ליום חגנו", שכל התארים והשבחים שאנו משבחין ומפארין אותו יתברך הם בבחינת המדמה, כי בפנימיות השכל הוא יתברך מרומם ונעלה מכל התארים והשבחים, ועקר כל השבחים והתארים הם רק בבחינת המדמה וכו', עין שם. וכל התארים והשבחים שהם בבחינת המדמה, כלם הם בבחינת לבושין דמלכא, בחינת (תהלים קד, א): "הוד והדר לבשת", שכל התארים והשבחים שמשבחין ומפארין ומכבדין ומגדלין את שמו יתברך, שזהו בחינת 'הוד והדר', זהו בחינת לבושין, בחינת: "הוד והדר לבשת", כי 'רבי יוחנן קרא למאניה מכבדותא' (שבת קיג.).

נמצא, שהלבושין הם בחינת 'כבוד', הינו בחינת הכבוד וההדר והשבח שמכבדין ומשבחין ומפארין אותו יתברך בשבחים ותארים, שכל זה הוא בבחינת כח המדמה, כל זה הוא בחינת לבושין שהם נקראים 'כבוד' כנ"ל. ועל־כן על־ידי השבחים והתארים שהם בבחינת המדמה - מעלין את כל העולמות, כי כלליות כל העולמות הם בחינת לבושין דמלכא, כידוע (עץ־חיים שער א' ענף ה), כי המדמה, שמשם השבחים והתארים הוא בחינת לבושין, בחינת לבוש השכל כנ"ל.

וכל הבגדים הגשמיים נמשכין מבחינת המדמה, שהוא לבוש השכל כנ"ל. ועל־כן על־ידי אור הציצית שנמשך מבחינת הצדיק האמת שהוא בעל כח גדול, שעל־ידי תפלתו־בבחינת־דין - מברר המדמה, שעל־ידי־זה זוכה לשיר של חסד הנ"ל, שמשם שרש הציצית כנ"ל - על־כן על־ידי הציצית הללו אנו מתקנין את הבגדים שנמשכין מבחינת המדמה, כדי שנזכה בכח הזה לברר גם אצלנו את בחינת כח המדמה, שהוא בחינת הבגדים, כדי שנזכה לאמונה שלמה, כדי שנזכה להאמין בשלמות ביחודו ואחדותו יתברך ובחדוש העולם וכו', שזהו יסוד הכל, וכמבאר במקום אחר בדברי רבנו ז"ל (סימן ז') שציצית מסגל לאמונה, עין שם. וכן מבאר בתקונים תקון י' (דף כה:): 'חמשה קשרים לקבל שמע ישראל, לקבל חמשה נימין דכנור דדוד' וכו'.

ועל־כן קבעו פרשת ציצית בקריאת־שמע (ברכות יב:), ועל־כן לוקחין הציצית בשעת קריאת־שמע (ארח חיים סימן כד, סעיף ב). כי ציצית - תקון הבגדים, תקון המדמה, הם בחינת אמונה, כי עקר שלמות האמונה הוא על־ידי ברור המדמה כנ"ל. ועל־כן כל התורה כלה תלויה בציצית, כמו שכתוב: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" וכו', כי עקר קיום כל התורה תלויה באמונה שהוא יסוד הכל, כמו שכתוב (תהלים קיט, פו): "כל מצו‍תיך אמונה", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד.): 'בא חבקוק והעמידן על אחת - (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה':