# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/67/11/

וזה שדקדקה אסתר ואמרה (אסתר ד, טז): "לך כנוס את כל היהודים" וכו' - 'כנוס' דיקא, וכן אחר־כך כתיב כמה פעמים לשון כניסה וקבוץ, כמו שכתוב (שם ח, יא): "להקהל ולעמד על נפשם". וכתיב (שם ט, ב): "נקהלו היהודים" וכו'. וכן אמרו רבותינו ז"ל (מגלה ב.): 'זמן קהלה לכל הוא'.

כי עקר הנס של פורים שהוא מפלת המן־עמלק היה על־ידי הכניסה והקבוץ, שעל־ידי־זה נתרבין הבתים של התפלה עד אין חקר, עד שנתכנסו לתוכם כל הרחוקים וכל הנדחים כנ"ל, שכל זה הוא הפך מחשבתו הרעה כנ"ל ועל־כן נפל מאד על־ידי־זה, וכנ"ל.

וזה בחינת (שם ח, טו): "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת" וכו', בחינת תכלת שבציצית, שעל־ידי־זה הוא קבוץ נדחים שהוא בחינת תפלה הנ"ל, שעל־ידי־זה היה מפלת המן־עמלק כנ"ל. ועל־כן כשרצה המן להתגבר על ישראל, אמר (שם ח, ג): "ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים" וכו' - 'מפזר ומפרד' דיקא, שישראל הם מפזרים ומפרדים בין העמים ואי אפשר לקבצם, ועל־ידי־זה רצה להתגבר על ישראל, חס ושלום, כי עקר מפלתו על־ידי הקבוץ כנ"ל. ועל־כן אמרה אסתר: "לך כנוס את כל היהודים" וכו', 'כנוס' דיקא, וכנ"ל.