# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/67/12/

וזה שכתוב בשלחן ערוך סימן תר"צ (סעיף יח), שמצוה לחזר אחר רב עם בקריאת המגלה ואפלו אם יש לו מאה אנשים וכו', כי עקר תקף הנס של פורים שהוא מפלת המן־עמלק, הוא על־ידי הקבוץ הקדוש של ישראל וכו' כנ"ל. ועל־כן כל מה שמתקבצין ונתוספין אנשים רבים יותר בשעת קריאת המגלה, שהוא פרסום ניסא - מתגדל הנס ביותר ונמשך מפלת המן־עמלק ביותר ויותר וכו'.

כי זה ידוע, שעקר קריאת המגלה ופרסומי ניסא וכל המצות של פורים הוא - שנזכה על־ידי־זה להפיל את קלפת המן־עמלק בכל דור ודור בכל שנה ושנה בכל אדם בפרטיות, וכמו שכתוב במגלה בפרוש (שם ח, ט): "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר" וכו', ועל־כן מצוה רבה להשתדל לשמע המגלה מהקבוץ של ישראל היותר גדול, וכנ"ל.

וזה בחינת (שמות לה, א): "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים" וכו', שהזהירם אז על מלאכת המשכן, כמבאר שם בפרשה. ועל־כן הקהילם תחלה, והקדים להודיע 'ויקהל משה', שהקהילם קדם שהזהירם על מלאכת המשכן, כי המשכן הוא בחינת בית התפלה שנבנה מרבוי הבתים הנ"ל הנעשים על־ידי שנתכנסין ונקהלים עדת בני ישראל יחד, שעל־ידי־זה נצטרפין בצרופים רבים ונפלאים ונתרבין הבתים מאד וכנ"ל.

ועל־כן הקדים לומר "ויקהל משה" - 'ויקהל' דיקא, כי עקר בנין המשכן שהוא בית התפלה, נעשה על־ידי בחינת "ויקהל", על־ידי רבוי הצרופים שמצטרפין על־ידי הקבוץ שנקהלין יחד שנעשין מהם בתים רבים עד אין מספר שמהם נבנה המשכן שהוא בית התפלה, וכנ"ל.

תם ונשלם