# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/67/2/

כי מבאר שם בהתורה הנ"ל באות ו', שענין התקונים הנעשים על־ידי התפלה־בבחינת־דין וכו', הם בחינת רפואה שנמשך על־ידי סליחת עו‍נות וכו' שזוכין על־ידי התפלה השלמה שמתפללין הקבוץ הקדוש של ישראל בתוספות שכנים הרבה - כי על־ידי שנתוסף אל הקבוץ עוד שכן מישראל שמתפלל עמהם, על־ידי־זה מתרבין הבתים הקדושים של התפלה עד אין קץ וכו', כי שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע - עשרים וארבע, חמש - מאה ועשרים וכו' וכו', עד מה שאין הפה יכול לדבר וכו' (ספר יצירה פרק ד), עין שם היטב היטב מה שכתוב שם בזה על פסוק (ישעיה לג, כד): "ובל יאמר שכן חליתי" וכו'.

נמצא, שהתפלה בתוספות שכנים שמתרבין על ידה בתים הרבה בלי שעור, היא בחינה אחת עם התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח הנ"ל, כמובן למעין שם.

ויש לבאר קצת בזה, כי מבאר שם, שעל־ידי התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח - הוא מוציא מהסטרא אחרא כל הדעת וכל התפלות וכל הנצוצות והנפשות וכו' שבלעה הסטרא אחרא תחלה, בבחינת (איוב כ, טו): "חיל בלע ויקאנו" וכו'.

ועתה נוכל לומר שאלו הנפשות שהוציא הבעל כח הזה מהסטרא אחרא - הם הם הנפשות הנתוספים אל הקבוץ הקדוש בבחינת תוספות שכנים הנ"ל, שעל ידיהם נתרבין ונתגדלין הבתים של הקדשה מאד מאד, כי בתחלה כשהיו אלו הנפשות נבלעין בין הסטרא אחרא - בודאי היו רחוקים מתפלה, ועכשיו כשהוציא אותם הבעל כח הנ"ל מהסטרא אחרא, אזי הם מתקרבים אל הקדשה ונתוספים אל הקבוץ הקדוש של ישראל העוסקים בתפלה בכונה ונעשים שכנים אליהם, שעל־ידי־זה מתרבין הבתים עד אין חקר וכו', עד שעל־ידי־זה נכנסין ונתכנסין לתוך אלו הבתים כל שאר הנפשות הנדחים הרחוקים מאד מאד, שהם בחינת (איכה ד, א): "תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות" וכו', כמבאר בדברינו בזה כמה פעמים (חיי מוהר"ן סימן רה, ועוד), עין שם.

וכל זה הוא בחינת ציצית, כי ציצית הוא בחינת קבוץ נדחים, בחינת (ישעיה יא, יב): "ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ", שבשביל זה מקבצין הציצית ולוקחין אותם בידים אצל והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ (פרי־עץ־חיים, שער הקריאת־שמע פרק ג), הינו כי קדשת מצות ציצית נמשכת מהבעל כח הנ"ל, שיכול להתפלל תפלה־בבחינת־דין, שעל־ידי־זה ממשיך כל התקונים הנאמרים שם, שזהו בעצמו בחינת התפלה של תוספות שכנים וכו' כנ"ל.

כי ציצית מקבץ נדחים. מארבע כנפות הארץ, שזהו בעצמו בחינת התפלה בתוספת שכנים הרבה, שעל־ידי־זה מתקבצין כל הנדחים לתוך רבוי הבתים מאד שנעשין על־ידי אלו השכנים, בבחינת (תהלים קמז, ב): "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" וכנ"ל, כי כל הנדחים מתכנסין לתוך רבוי הבתים הנ"ל שמהם נבנית ירושלים עיר הקדש, וכמבאר בדברינו מזה במקום אחר (הלכות נזקי שכנים הלכה ד, יד):