# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1061/67/3/

כי על־ידי קבוץ הנפשות הנ"ל אל הקדשה נעשין לבושין קדושים, בבחינת (ישעיה מט, יח): "שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם ה' כי כלם כעדי תלבשי" וכו', הינו בחינת ציצית שמקבץ נדחים, שהם עקר הלבושין הקדושים. וזהו בחינת (שם נב, א): "עורי עורי לבשי עזך ציון", כי הלבושים קדושים בחינת ציצית נעשין על־ידי המטה־עוז שהוא התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח, שהוא בעצמו בחינת התפלה בתוספת שכנים, שעל־ידי־זה מתקבצים כל הנדחים, שזהו בחינת ציצית כנ"ל.

ועל־כן באמת אמרו רבותינו ז"ל (שבת לב:) על פסוק (זכריה ח, כג): והחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי וכו'. שעל־ידי מצות ציצית זוכין שיתאחזו בו מכל השבעים לשונות להתקרב להשם־יתברך. כי ציצית הוא בחינת קבוץ נדחים - שהוא בחינת הנפשות של בעלי תשובה והגרים שמתגירין על־ידי התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, כמו שכתוב שם על פסוק: "מבטנו יורישנו אל" וכו', עין שם.

וזה שנסמך מקרא: אשר יחזיקו עשרה אנשים וכו' בכנף וכו' למקראות שלמעלה שמדברים שם שהגרים יתוספו על קבוץ ישראל להתפלל עמם יחד, כמו שכתוב שם בזכריה סימן ח' (פסוק כ, כא): ואשר יבאו עמים וכו'; והלכו יושבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני ה' ולבקש את ה' צבאות אלכה גם אני וכו', ואחר־כך נסמך מיד: בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים וכו' בכנף וכו', הינו כנ"ל, כי תוספות גרים בחינת שכנים אל הקבוץ הקדוש להתפלל ולחלות עמהם את פני ה', הוא בחינת ציצית, שהוא בחינת (פסוק כג): אשר יחזיקו מכל לשנות הגוים בכנף" וכו' כנ"ל, ועל־כן נסמכו זה לזה וכנ"ל.